אגרת ו'קלז

ב"ה, כ"ה אדר, תשי"ח

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו בו כותב אודות המתפללים בביהכ"נ שלהם, שאותם הרוצים לירד לפני התיבה לא תמיד רצוים להקהל ומטעמים חשובים, ושואל איך להתנהג בזה וכו'.

והנה ההחלטה בענינים כמו אלו - תלוי' בכמה פרטים ופרטי פרטים, ולכן יש להתייעץ עם הרב הנמצא על אתר ויודע כל הפרטים, ולהתנהג מתאים להוראתו.

מה שמתמיה הוא כתבו, שמניחים תפילין פסולות, שבאם ידוע שהתפילין פסולות הן למה לא יתנו אותן לבודקם לסופר, שיתקנם או יחליפם בכשרות, וכדאי להקדיש אפילו מקופת הצבור לענין כגון דא, שהרי הוקשה כל התורה לתפילין, וידוע הכוונה בתפילין (שכונת המצוה מתאימה לפעולה המצוה), והוא כמבואר בשו"ע או"ח, לשעבד הלב והמוח, אשר הם המלכים והשלטונים בכל אברי הגוף, וכמבואר הענין בתניא קדישא ריש פרק מ"א.

בהזדמנות זו אעוררו על שמירת שלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים, אשר שמענו כ"פ מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אשר שוים הם לכל נפש וסגולה לכו"כ ענינים.

בברכה לבשו"ט בכהנ"ל.

Kehot Publication Society · commercial