ומגלגלין זכות ליומין זכאין, ימי חדש אדר, אשר נצטווינו בתורתנו הק' תורת חיים, להרבות בשמחה, ובפרט בנקודה התיכונה, ימי הפורים (אשר זה עתה באנו מהם), אשר חייב אינש לבסומי עד דלא ידע,
והרי ככל ימי עת רצון - גם עניני ימים האמורים צ"ל נמשכים בימים וזמנים שלאחריהם באופן שתהא פעולתם ניכרת בהבפועל, וכדבר משנה: המעשה הוא העיקר.
ומכיון שנצטווינו על זה, הרי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, ובודאי אשר מלמעלה נעשה כל הדרוש ונמשך טוב הנראה והנגלה (ופשיטא להסיר כל ההעלמות והסתרים) בכדי שתהי' השמחה - בימים הנ"ל - בריבוי ועד דלא ידע, ויהא רישומם ניכר לאחר זה כנ"ל וימשיכו ברכות השי"ת: הטוב בריבוי, החסד בריבוי וכו' וכמו שנמנו ע"י רז"ל במדרש רבה בחותם אסתר רבה.
יובא מ: igros-index · Kehot Publication Society · commercial · העותק השמור ב־RebbeHub