אגרת ו'צז

ב"ה, ז' אדר, תשי"ח

ברוקלין.

הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

מוה' שמואל אלעזר שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מכ"ו שבט, ובעת רצון אזכיר את כל אלו שכותב אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע כאו"א להמצטרך לו מתאים לתוכן כתבו...

במ"ש אודות הסכם בהנוגע לאניות ישראליות, הנה אף שבכלל אין לחוות דיעה כל זמן שאין ידיעות מוחלטיות, אבל כפי הנראה מקטע מכה"ע צ"ע אם זהו תיקון או להיפך, שהרי דבר ברור שהנסיעה עצמה ולא רק העגנה אסורה כי קשורה היא במלאכות דאורייתא וכו' וזהו חלול שבת בפרהסיא מן התורה אשר יינם של זה ופתם וכו' כמבואר בשו"ע, ומה מועיל בזה משגיח, ומזה גם תוצאה שאדרבה אישור משגיח ע"י רב ה"ז וכו' ואחכה לידיעות יותר ברורות, ויהי רצון אשר סו"ס יכירו שהשם ארץ הקדושה שנתאשר ונתקבל אפילו מאו"ה, אינו על שם העבר, וכעין טענה דימים אלו אלקיהם ישן הוא (גם מלשון יושן וזקנה) אלא שנצחיים הענינים בחיי היום יומים ובתקפם הם עומדים, שלכן במקום שיד ישראל תקיפה או עכ"פ במקום שאין יד אוה"ע תקיפה, הרי חלים כל עניני תוה"ק בתוקף, ואם אמרו ששקולה שבת כנגד כל התורה כולה (ירושלמי נדרים ג' ה) הרי אין מאמר רז"ל יוצא מדי פשוטו עם כל התוצאות הכרוכות בזה, ומצער לדבר בדברים מבהילים כאלו, וההבהלה היא ביותר מזה שאין שמים על לב לעשות מה בתקון הענין ולא אפילו להודיע ברור הפס"ד, שאז עכ"פ לא הי' מקום לרמאות והיו מתבררים ומתלבנים הדברים, הלנו אתה וגו'

ויה"ר שכמו בימים ההם בזמן הזה אשר רבים מעמי הארץ מתייהדים גו' ויתראו עתה התוצאות אשר דתנו שונה מכל עם ולא בשכל עיוני ובחדרי חדרים, אלא בחיים המעשיים ובריש גלי'.

בברכה.

מו"ה שמואל אלעזר: שאולזון, ירושלים. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ד ד'תתסז, ובהנסמן בהערות שם.

לאניות ישראליות: ראה גם לעיל אגרת ה'תתצח, ובהנסמן בהערות שם.