במאמ' א' יכול להבראות כו' היינו שאם הי' העולם נברא במאמ' א' הי' נמוך יותר כי מאמר א' הוא בחי' המל' והיינו בחי' חכ' שבמל' [ובו מאיר מבחי' חכ"ע כנ"ל לפי פי' הראשון כו'], לזאת נברא העולם בעשרה מאמרות בכדי שיהי' העולם במדריגה יותר גבוה כי בשעת בריאת העולמות האירו הי"ס עצמן עד הכתר ועד בכלל בבחי' המל' ובהם נברא העולם וא"כ העולם ביוקר ובחשיבות ולכן כאשר מקלקלין אותה ח"ו העונש יותר גדול וכאשר מתקנים אותו השכר יותר גדול כמשל כאשר נותנים לאדם חפץ יקר לשומרו שכר השמירה הוא יותר. והנה פי' זה הוא מסכים עם פי' הפשוט כי לפי פי' הפשוט הוא כך שלכן נברא העולם בעשרה מאמרות בכדי שיהי' העולם דבר יקר וחשוב יותר, אך לפי פשוטו ממש אינו מובןמא וכי כאשר יתנו בעד איזה חפץ עשרה זהובים בזה הוא יקר יותר כיון שיכולין לקנותו בעד זהב א' כן בענין זה כיון שיכול העולם להיות נברא במאמר א' מהו יוקרו וחשיבותו כאשר נברא בע"מ. אך לפי הנ"ל הענין מובן שהכוונה שהאירו בו כל הע"מ שלמעל' מבחי' המל' שהוא עצמו' הע"ס דאצי' וא"כ העולם הוא במדריגה גבוה יותר [וכן כאשר נפרש מאמ' א' לפי פי' זה כפי שפירשנו לפי פי' הא' דקאי על עצמות החכ"ע נוכל לפרש ג"כ שהעשרה מאמרות הם גבוהים מבחי' מאמר א' והיינו כי העש"מ הם שרש הי"ס דאצי' כמ"ש כלולי' בעצמות הכתר שלמעלה מבחי' חכ"ע כו' וד"ל].
וביאור הדברים ילה"ק מארז"ל שכינור של מקדשמב הי' של שבע נימין שנא' שובע שמחות את פניךמג וכינור של משיח הוא של שמונה נימין שנאמר למנצח על השמיניתמד וכינור של לע"ל הוא של עשרה נימין שנאמר בנבל עשור זמרו לומה, וביאור הדברים הנה שיר הלוים הוא על היין דווקא כמארז"ל אין אומרים שירה אלא על הייןמו, כי הנה יין הוא מגלה ההעלם והו"ע גילוי הפנימי' כמו חכמת אדם תאיר פניומז כו' כי הנה יין הוא משמח אלקיםמח וענין השמחה הוא גילוי המצפון והמוסתר ונעלם בשם אלקי' שיבא לידי גילוי מהעלמו, ונמצא שע"י שיר הלוים גרמו שיהי' בכללות נש"י בחי' שמחה ותענוג בעבודת התו' והמצות שלהםמט שזהו גילוי הפנימי' דייקא שזהו העיקר כידוע דתחת אשר לא עבדתנ בשמחה ובטוב לבב ועבדת את אויביךנא הגם שעושה כל התומ"צ כ"ז שאינו עושה אותםנב בשמחה יוכל להיות שהאויבים ימשלו עליו מצד שאין בזה גילוי פנימי' כו'. וזהו אור צדיקים ישמחנג
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור