את שבתותי תשמרו
שצט
טיבו יתיראצג שזה הי' מצד השפלות שבו אב"ר מ"הצד וכמאמרו ואנכי עפר ואפרצה אך עכשיו הוא רק ביטול היש לאין ונמצא שבחי' האין הוא בחי'צו ההעלם אבל לע"ל יתגלה אמיתית עצם האין מהעלמו שהואצז בחי' אין האמיתי בחי' סוכ"ע שזהו קיבול שכר מצוה והוא מצוה עצמה שהוא בחי' הביטול לאין שבהעלם עכשיו ובו שורה בהעלם בחי' אין האמיתי ולע"ל יתגלה כו' וד"ל.
ועתה יובן ענין עלית הנשמה למה נק' בשם עלי' כי באמת אין הפי' עלי' בבחי' מקום רק שהוא ע"ד דוגמא דכורע בברוך וזוקף בשםצח כי הנה כורע בברוך הוא הרכנת עצם המשפיע למקבל להתייחד עם המקבל במקומו ונמצא שאין נעשה שינוי כלל בכלי המקבל וכמו במ"ת דכתיב וירד הוי' על ה"סצט כו' וידבר כו' אנכיק כו' כיקא הגם שנתגלה בחי' אנכי מי שאנכי סדכ"סקב למטה מ"מ מצד שהי' בבחי' ירידה למטה במקום המקבל לא נשתנה כלל ההר סיני ממהותו וכן נש"י שבגופים לא נשתנה מהות גופם רק שהגילוי הי' מלובש בהם בהעלם לפי"ע הכלי שלהם כו' אבל ענין זוקף בשם הוא עלי' המקבל לקבל השפעת עצם המשפיע כמ"ש במקום המשפיע מצד שנשתנה כלי המקבל ממהותו לגמרי ונזדכך עד שיוכל לקבל מהות עצם המשפיע כמ"ש במקומו ועד"ז יהי' לע"ל דכתי' וכל קרבי את שם קדשוקג שגוף גשמי יקבל שפע וחיות דאוא"ס הסוכ"ע והיינו מצד שיהי' זיכוך הגוף עד שישתנה ממהותו לגמרי ויוכל לקבל שפע וחיות מאוא"ס בגילוי, וראי' לזה שאם יהיו הגופים באופן שהם עכשיו איך א' בעוה"ב אין בו לא אכילהקד ולא שתי' ואיך יוכל גוף גשמי לחיות בלא אכילה וע"כ לומר שישתנה ויזדכך ממהותו לגמרי כנ"ל וזהו בחי' עלי' כו' וד"ל. והנה עד"ז יובן פי' ענין עליו' העולמות דשבת וענין שתי שבתות כו' כי הנה ענין השבת הוא כמ"ש כי בו שבתקה והוא עד"מ אדם השובת ונח ממלאכתו שבתחלה בעת המלאכה הי' מלובש שכלו ומדותיו במעשה המלאכה שעשה ואח"כ כשגמר מלאכתו נתעלו כל הכחות כמו המדות שהיו מלובשי' במעשה המלאכה שהמה רק הארה והתפשטות מעצם מדותיו נתעלו למקורם בכח המדות שבלב וכן שכלו שהי' מלובש במעשה שהוא רק הארה והתפשטות מעצם שכלו נתעלה בכח שכלו. וכך הוא למעלה כתי'קו כי
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור