כו'נד ונר רשעים ידעך, כי נר הוא נר מצוה שהוא המצות שעושין ידעךנה שקופץ האור ומסתלק מן הכלי מצד שאינם עושים אותה בשמחה, משא"כ צדיקים שעושין בשמחה עי"ז ממשיכים האור בבחי' התיישבות בתוך הכלי שזהו"ע אור צדיקים ישמח כו'. והנה במקדש לא האיר גילוי הפנימי' בבחי' מאמר א' רק מבחי' ז' מדות עליוניםנו דאצי' עצמן שלמעלה ממדת המל' [או מבחי' ז"מ שבכתר שלמעלה מן החכמ' כנ"ל] משא"כ בימות המשיח יאיר מבחי' הבינה שנק' שמיניתנז, ולע"ל יאיר מבחי' הכתר עצמו [ולפי הנ"ל הוא כשב"כ עצמו כו' וד"ל] והיינו שיאיר מדריגה גבוה בעולמות אותה שהאירה בתחילת הבריאה שאז האיר מדריגה גבוה מאוד כמארז"ל אור שהי' מאיר בשימ"בנח כו' כמשי"ת לקמן.
והנה שמעתי מפיונט שאמרס שיש פי' ג' בכתבי אדמו"ר נבג"מסא שמפרש שם דמאמר א' הוא בבחי' התוהוסב, וא' שע"כ לומר שכוונתו הוא ג"כ מבחי' המל' כמ"שסג בבחי' התוהו שהייתה רק נקודה א' בלבד ולכן נק' מאמר אחד, ופי' זה ג"כ מסכים לפי' הפשוט כ"א הי' נברא העולם מבחי' התוהו דמל' הי' בבחי' נמוכה יותר אך כאשר נברא בעש"מ שהוא מבחי' המל' כמו שנבניתסד בפרצוף שלם בבחי' התיקון שנמשך בה האור דבחי' שם מ"ה החדשסה שהוא בחי' מדריגה גבוה ולכן העולם במדריגה גבוה יותר כנ"ל לפי פי' הב' כו' וד"ל. והנה לפי פי' הנ"ל בשעת הבריאה האיר בעולמות מדריגה גבוה מאדסו והיינו מבחי' העשרה מאמרות שבעצמות הכתר שהאירו בעצמו' הי"ס דאצי' ומבחי' אור זה נמשך בגילוי בבחי' עולם הנברא מאין ליש, ונמצא שבששת ימ"ב שהי' העולם במדריגה גבוה מאוד וזהו ג"כ ענין הנאמר בזוהר [ויקרא דף י"א ע"ב]סז, ע"פ עשרה עשרה הכףסח עשרה למתן תו' עשרה למע"ב ומונה שם כנגד דבור אנכי הוא מאמר יהי אור וכנגד דיבור לא יהי' לך הוא מאמר יהי רקיע כו' וכנגד דבור זכורסט את יום השבת כו' הוא מאמר תדשאע כו', ונמצא שכמו שבשעת מ"ת האיר בחי' הי"ס דאצי' כמ"ש מקבלים
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור