ששת ימים עשה הוי'קז שית יומין עילאין שהמה המדות דאצי' שהמה מלובשים בבי"ע כל יומא בעבידתי' וכן כולם בחכ' עשיתקח שגם החכ' דאצי' נמשכה ונתלבשה בבי"ע למדוד כו' ובתשלום הששת ימים שבתו ונתעלו במקורם היותר ראשון שהוא בחי' החכ' דאצי', אך כתיב עולת שבת בשבתו כי הנה כתי' ויכל אלקי'קט כו' וישבות כו' מכל מלאכתו אשר עשה ואחר ויברך ויקדשקי כתי' כי בו שבת כו' אשר ברא.
והענין הואקיא דגם במע"ב יש שני בחי' בריאה ועשי' דמאמר דבראשיתקיב שהוא בחי'קיג החכ' עצמה הוא בחי' בריאה מאין ליש כמאמר בראשית ברא כי גילוי החכ' שהוא ראשית הגילוי מאין הנעלם נק' בשם בריאה שהוא מאין ליש כמאמר והחכ' מאין תמצא משא"כ מחכ' למח' וממח' לדיבור הוא בחי' יש מיש ולכן נק' בשם עשי' וכמאמר כולם בחכ' עשית שההמשכה מחכ' ולמטה נק' בשם עשי' כו' ולכן בשאר המאמרות כתי' ל' עשי' ויעש אלקים את הרקיעקיד כו'. והנה כמו דבמע"ב יש שני בחי' בחי' בריאה ובחי' עשי' כן יש שתי בחי' שבת הא' השביתה מכל אשר עשה שהוא עלי' העולמות דבי"ע במל' דאצי' ומל' דאצי' עולה בחכ' שזהו בד"כ שבת תתאה, והב' הוא השביתה מכל אשר ברא שהוא עלי' החכ' במקורה באין האמיתי בחי' סוכ"ע שזהו שבת עילאה כו', וזהו ענין עלי' העולמות שהוא השתנות כלי המקבל לקבל הארת האין האמיתי כמ"ש במקומו שנק' בשם עלי' כנ"ל בענין זוקף בשם, אך לע"ע אין הזיכוך שלהם והארת אין האמיתי בהם רק בפנימי' העולמותקטו אבל בחיצוני' העולמות אין שינוי אבל לע"ל יהי' הזיכוך בחיצוני' העולמות כו' וד"ל.
והנה ע"ד דוגמא זאת הוא ג"כ בחי' שביעית שהוא ענין מה ששובת ממלאכה שזהו בחי' ביטול היש לאין ועי"ז נתגלה אין האמיתי הארת סוכ"ע ולכן כתי' והיתה שבת הארץ לך ולבהמתךקטז וארז"ל כלה לחי' מן השדהקיז כלה לבהמתך וכן אכילת אדם תלוי באכילת חי' ובהמהקיח, וכ"ז הוא מצד הארת סוכ"ע המחי' לאדם ובהמה בהשוואה (משא"כ מצד ממכ"ע חיות האדם נבדל בערך מחיות הבהמה כי יש ד' חילוקי מדריגות דצח"מ כו') וכן בשבת מצד הארת סוכ"ע נצטוו ג"כ על שביתת בהמהקיט אע"פ שאין בה דעת כלל לשבות אך מצד שהארת שבת הוא מבחי' אין
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור