את שבתותי תשמרו
תה
להכלל במקורם נק' בשם מנוחה [אע"פ שאין שייך שם יגיעה כו'] וזה"ע שבת וכמאמרם באת שבת באתכז כו' שענין העלי' למע' אינו דומה לענין העלי' למטה שמתעלים כחות נפשו בלבד ואין נעשה שום שינוי בעצם דבר הנעשה כו' מצד שההתהוות הוא מיש ליש ונפרד דבר הנעשה ממנו, משא"כ למע' כאשר עולה אור האלקי במקורו הוא פועל שינוי בגוף העולמות מצד שההתהוות הוא מאין ליש ומוכרח היש להיות בתכלית היחוד כ"א יפרד יחזור לאין ואפס כו' שגם הם נפשטים מהצמצומים שלהם ומתרחבים לקבל האור אלקי כמ"ש במקום יותר נעלה ממקומם הקדום [... רק שהעלי' בשבת דעכשיו הוא רק בפנימי' העולמותכח בלבד כו'. ..], וענין העלי' היינו שעולים אותיות המעשה והדיבור ונכללים באותיות המח' ונמצא שחיות העולמות בשבת הוא ממקום יותר נעלה מבימות החול כי בחול חיותם הוא מאותיות המעשה אבל בשבת מקבלים חיות מבחי' אותיות המח' [... רק שחיות זה דאותיות המח' אינו מאיר רק בפנימי' שלהם כנ"ל. ..] כו'.
והנה עלי' זאת הוא בבחי' ג' העולמות דבי"ע שכולם מקבלים מבחי' אותיות המח' [... והגם שעולם הבריאה בלא"ה מקבל מבחי' אותיות המח' אפי' בחול הנה במח' גופא יש חילוק שיש מח' השייך לדיבור והיינו מה שחושב איך לדבר ויש מח' בעצם היינו מה שחושב לעצמו כו' ובשבת עולים ג' העולמות לקבל מעצמו' המח' עליונה שלמעל' אפי' ממקור עולם הבריאה שאינו רק מח' השייך לדבור וא"כ יש עלי' גם בעולם הבריאה כו' וד"ל. ..] אך אח"כ עולים כל העולמות דבי"ע באצי' ע"י עליות המל' דאצי' שעולה מברי' לאצי'. והנה עלי' שלהם פועל עלי' גם בעצמו' מקורם שהוא בחי' המדות דאצי' כנ"ל שגם הם נפשטים מצמצומם שהם מקבלים מבחי' הבינה ע"י צמצום כנ"ל ועולים ומתרחבים לקבל אור עצמות הבינה דאצי' וזהו"ע עלי' שלהם שהם עולים ונכללים בעצם הבינה, וזהו"ע השבת אותיות תש"ב היינו שכל הדברים שבים למקורם ושרשם היותר ראשון שהוא בחי' הבינה דאצי' שהוא מקור למדות שהם מקור העולמות כו', ועד"ז הוא ענין היובל כי יובל הוא בבחי' בינהכט בבחי' פנימיותה שהוא שער החמישים דבינהל ולכן הוא בשנת החמישים ולכן נק' יובל כילא כמאמרם מה שמי' דההוא נהר יובל שמולב ע"ש שע"י נמשך השפע מבחי' חכ' לבחי' בינה כו' ולכן בשנת היובל עולים כל העולמות למקורם ושרשם היותר ראשון שהוא בחי' הבינה וזהו בשנת היובל תשובו איש אל אחוזתו כו' וד"ל.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור