אגרת ז'קעה

ב"ה, כ"ח טבת, תש"כ

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מיום השלישי, בו כותב אשר מחלק הוא לצדקה כפי השגת ידו, לכמה מקומות וענינים, ועלה ספק במחשבתו, אשר כיון שיודע שישנם בהם מסודרים ביותר בעניני יראת שמים תורה ומצות, וישנם כאלו אשר אף שמתאימים הם בכל הפרטים ע"פ שו"ע והתורה והמצוה, אבל אינם בהידור כ"כ, שאולי כדאי ליתן להראשונים בלבד, ולהפסיק התמיכה במקום שספק בהידור.

והנה מחשבות כאלו תמיד מעוררת חשד, מי הוא המעורר אותם, אם מצד הטוב לגמרי או שמעורב בזה גם הצד שכנגד, שעלול לבוא בכמה טענות ובלבד למנוע איש הישראלי בענין תורה ומצוה, וכיון שיודע שבאם יאמר כוונתו גלוי, לא ישמעו לו, מחפש ומתחפש באיצטלא של צבוע, ובנדון כגון זה, הרי לאחרי זמן יש מקום לטענה שני' אשר אין להרבות בנתינה כ"כ למוסד אחד, ודי ומספיק שנתן לפני זה, ובמילא יהי' חסר בהמוסדות וענינים השלמים ע"פ תורה, אבל אינם מהודרים, ולא יתוסף במוסדות אלו המהודרים, ובכלל ידועה אזהרת חז"ל בכמה עניני צדקה, שלא לבדוק יותר מדי, ומי יאמר למוסדות אשר שלמים הם ע"פ התורה אלא שחסר הידור.

ויש לרמז בזה חיזוק סברא האמורה בשלילת חז"ל נתינת מתנותיו לכהן אחד (עירובין סג, א) אפילו אם כהן האמור רבו הוא.

והנכון בעניני צדקה, לקבוע סכומים מינימלים לכל המוסדות הק' הכשרים ולענינים כשרים מבלי לחפש ולבדוק וכו', ולהוסיף על סכום זה לכל מוסד המוסיף בהידור.

ובזה עלי להעיר עוד על מה שכותב שמחלק צדקה לפי השגת ידו, ולא ביאר הפירוש, ועיין בתניא (כמסומן במפתח ענינים - בתניא הוצאת קה"ת), בההכרח להרבות בצדקה כהנה וכהנה.

בברכה,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר