דרש ר' שמלאי תרי"ג מצות
רעו
שע"י שבתי בבית הוי' יכולין לבוא לקיים כל המצות. ובאמת מצינו שארז"ל שאמר הקב"ה לדוד שאלה אחת שאלת והדר חשבת שארי מצות, אמר לו דוד להקב"ה ממך למדתיד שאמרת כ"א ליראה, אף אני ג"כ, שהטעם הוא שע"י הכלל יבוא לקיים הפרט. כמו"כ כאן מה שבא דוד והעמידן על אחד עשר הוא מפני שראה שאין יכולים לקיים כל התרי"ג מצות לכן העמידן על אחד עשר כללים, שע"י הי"א כללים יקיימו כל התרי"ג מצות.
ולהבין ענין פרט וכלל, צ"ל תחילה מהו ענין שמצינו שהסיפור של אברהם איך שאמר לאליעזר ואיך שאמר אליעזר לרבקה שהסיפור הוא על כמה עמודים בתורה, וגופי תורה אינם אלא ברמיזא, דהיינו מניין שדם של שרץ שמטמא כבשרו שנאמר וזה יהי' לך הטמא ולא כתי' זה שמהוא"ו יתירה אנו למידין שמטמא, שזה אינו אלא ברמיזא וה"ז גופי תורה, והסיפור של אליעזר הוא על כמה עמודין בתורה. והענין הוא שארז"ל יפה שיחתן של עבדי בתי אבות יותר מתורתן של בנים מפני ששיחתן של עבדי אבות הם באריכות בתורה אבל תורתן של בנים אינם אלא ברמיזא. וצ"ל מפני מה יפה מהו הטעם.
אך הנה ארז"ל על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועבודה וגמ"ח, וזהו לאחר מ"ת שהם המצות, אבל קודם מ"ת הם האבות שמעשה אבות הם סימן לבנים, שעמוד גמ"ח הוא אברהם, שגמ"ח הו"ע חסד וכתי' באברהם ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בש' הוי' אל עולם ופי' אשל ח"א פרדס וח"א פונדק, שאשל הוא ר"ת אכילה שתי' לויה שהי' מאכיל לכולם לא פלוג אפי' לערביים, וזהו"ע מדת החסד בגשמיות, ואף ברוחניות הי' משפיע להם כמ"ש ויקרא שם בש' הוי' אל עולם שהי' משגר שם שמים בפי כל, לפי שההשפעה של מדת החסד יש ברוחניות וגשמיות, בגשמיות שהי' מאכיל אותם, וברוחניות שהי' אומר להם בתר האכילה בירכו למי שאכלתם משלו כמ"ש באורחות צדיקים שאברהם הי' נדיב בין בממונוה בין בגופו ובין בנפשו, בממונו שהי' מאכיל אותם משלו, בגופו שהי' מטריח את עצמו בשבילם, ובנפשו שהי' משפיע להם מנפשו שיהי' שם שמים שגור בפיהם, עד שנעשה מרכבה למדת החסד כמו שאי' בפרד"ס בשם ס' הבהיר אמרה מדת החסד לפני הקב"ה רבונו של עולם כל ימי היות אברם בעולם לא הוצרכתי לעשות מלאכתי שהרי אברהם עומד ומשמש במקומי כמ"ש וישמור משמרתי שהי' מחליף מדת החסד. ועמוד התורה הוא יעקב כמ"ש ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל. ועמוד העבודה הוא יצחק, ועבודה הוא קרבנות כמארז"ל ולעבדו בכל לבבכם איזה עבודה שבלב הוי אומר זו תפלה ותפלה כנגד תמידין תיקנו, ויצחק הי' מקור הקרבנות שהוא בעצמו הי' קרבן כמ"ש ממעל לעצים.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרל"ט ח"א
- מזהה
- rh-281vg06w
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.