אגרת ז'לב

ב"ה, ג' תשרי, תש"ך

ברוקלין.

הרה"ג וו"ח אי"א עוסק בצ"צ מו"ה שלום

שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו מכ"ח אלול עם המצורף אליו, בו כותב ושואל איך להתנהג בענינים שבהם חילוקי נוסחאות האריז"ל ומנהגי ביהכ"נ בו מתפלל.

מובן שבהנוגע להנהגתו הוא - אין כל טעם שישנה - כיון שאין בזה הענין דלא תתגודדו, וכמבואר גם בפס"ד להצ"צ לאו"ח סוף סי' רל"ו, אלא שע"פ המבואר בכמה מקומות, שיש לשנות מנוסח אשכנז לספרד ומספרד לנוסח האריז"ל הוא נוסח חב"ד (אבל לא להיפך) יש להשתדל להנהיג כמה מנהגים (כמובן בדרכי נועם), וע"ד הקפות שמנהגנו ג"פ, יש להסביר שמה איכפת להם באם תהי' שלש פעמים, ולכל היותר - להכריז שכל הרוצה ישתתף בזה, ובפרט שהרי הקפות נעשות לאחרי התפלה, ואין זה "מבלבל" להאחרים.

איני יודע איך נהג בהנוגע להתקיעות, ולפלא שמראש לא בירר הענין, כי כמדומה לי מנהגם שאין תוקעין מאה קולות, והרי גם בזה יכול הי' למלאות מספר ק', ובהסברה האמורה, ובמילא הי' מגיע זה (וכהביאור בזה בלקו"ת ריש פ' שמיני (אנרירען)) גם לשאר הנוכחים, וק"ל.

בברכת חתימה וגמח"ט,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

נ.ב.

מכתבי בברכת השנה בטח הגיעו מכבר.

רוב האגרות הן מהעתק המזכירות וחלק מצילום האגרת. לא נסמן בהערות אלא אם מקורה אחר, או שכבר נדפסה בלקו"ש.

מו"ה שלום שי': רבקין, סעיאטל. אגרות נוספות אליו - לעיל חט"ז ו'י"ז, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ז'שכד. ז'תמב.

ע"פ המבואר בכמה מקומות: ראה גם לעיל חי"ח אגרת ו'תדש, ובהנסמן בהערות שם.

לקמן ז'לה-ו. ז'לט. ז'קז.