אגרת ו'קסז

ב"ה, ז' ניסן תשי"ח

ברוקלין

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתביו מכ"ז אדר והקודמו, בם כותב אודות המצב הכספי של הישיבה, אשר הרוחניות על צד הכי טוב ומצב הגשמי קשה ביותר ומובן שעליו לפנות להעסקנים בשטח זה אשר באה"ק ת"ו ומתאים להמצב הכללי אין מספיקה פני' חד פעמית כ"א לעורר ולהזכיר פעם אחר פעם.

במ"ש אודות שידוך שהתראה עם המדוברת ולא ישרה הנהגתה בעיניו, - הנה באה"ק ת"ו נמצאות כו"כ נערות יר"ש חרדות לדבר ה' ומצותיו - כן תרבינה - והשי"ת ימציא לו זיווגו הטוב לפניו וכמ"ש מה' אשה משכלת, ומובן שכל הוספה מצדו בעניני תורה ומצות תוסיף בברכת השי"ת בהמצטרך.

נבהלתי לכתבו אשר אין לו מושג בהנוגע לפנימיות התורה (שבדורנו נתגלתה בתורת חב"ד), כמובן כוונתי בעיקר [ע]ל שכותב עד"ז בקור רוח, כאילו דבר צדדי הוא ומהיכי תיתי, והרי כל חלקי התורה משלימים זא"ז שהרי תורה אחת לכולנו, והמתבונן בדברים חוצבי להבות אש אשר בזוהר הק' ובאריכות יותר בדברי האריז"ל ומהם בהקדמת הרח"ו לשער ההקדמות (ונתבארו עוד יותר בקונטרס עץ חיים לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב), יראה עד כמה נוגע הענין ביותר בדרא דעקבתא דמשיחא, יעוין שם אשר הגזירות המבהילות וכו' הם מפני העדר העסק בפנימיות התורה אילנא דחיי, וביחוד אלה המתעסקים בביסוס הי'דות והפצתה, פשוט שעליהם לא רק לקבוע עתים בלימוד זה, אלא שגם להוסיף בזה מזמן לזמן ולהפיץ הלימוד בכל מקום אשר ידם מגעת, שהרי אין מקום - מצד אחד להתעסק למעט חשך הגלות ומצד השני לגרום לכל אותן התוצאות המובאות בספרים הנ"ל הבאות בהעדר לימוד פנימיות התורה, וקשה להאריך בדבר המבהיל אשר בעוה"ר כמה טועים בזה ואין שמים לב להודעת האריז"ל החי אשר בדורותנו אלא החובה והמצוה לגלות זו החכמה (כוונתו ללימוד פנימיות התורה), וענין לימוד ה"ה דוקא בהבנה והשגה ולא אמירה בעלמא, וכפסק דין הידוע בהנוגע למצות ת"ת, ראה ג"כ מגן אברהם לשו"ע או"ח סי' נו"ן.

בברכה לבשו"ט בכל האמור ולחג הפסח כשר ושמח.