אגרת ו'רטז

ב"ה, ג' אייר, תשי"ח

ברוקלין

שלום וברכה!

במענה למכתבו מעש"ק, בו כותב אודות מצב פרנסתו המשפיע על מצב הבריאות, ואיך שטרודים בה מהשכם בקר ועד מאוחר בערב וכו'.

ובמצב כזה צריך הוא להתענין ע"ד שותף מתאים, ובאם הרווחים דהחנות במצבה עתה אין מספיקים לשותפים, הרי נוהגים בזה שהשותף מכניס אמצעים נוספים להרחבת העסק שעי"ז מתוסף גם בהרוחים ובאופן כזה בודאי שבמשך איזה זמן יוכלו לסדר שעות העבודה בחנות שיהי' זמן גם למנוחה, ובכללות עבודה נוחה יותר, מובן שתנאי עיקרי בשותף הוא שיהי' אדם נוח לבריות וכו'.

ב) במ"ש אודות מצבו הרוחני, שלא דתי הוא, וכותב הסיבות לזה, עד שאפילו בהנחת תפילין אינו זהיר, וכלשונו במכתבו אין לו זמן להניח תפילין כי טרוד הוא וכו'. - והנה בהתבוננות אפילו קלה, יראה עד כמה תוכן מכתבו סותר מסופו לתחלתו, שהרי הנחת התפילין מצוה היא מבורא העולם ומנהיגו והבטיח שכר רב וברכה רבה בעד קיום מצוה זו, ובה בשעה שבהתחלת מכתבו מתאר עד כמה זקוק הוא לברכה לתוספת הצלחה, כותב בהמשך לזה, שאינו מקיים את המצוה העיקרית ששכרן ברכות בורא עולם בהמצטרך לאדם, ולא עוד אלא שמבאר שאין לו זמן לקיים המצוה כי טרוד הוא במסחרו, והרי זה כאילו כותב, שאינו יכול לעסוק בענין של פרנסה, מפני שטרוד הוא מזה שאין לו פרנסה.

והנה מה שלא תהיינה הסיבות לזה (שעד עתה לא נהג בנוהג יהודי דתי), אין זה מצדיק כלל ההנהגה מכאן ולהבא. ופשוט שתוצאות הנהגה, ז.א. הגרעון בברכות השי"ת והצלחה בחיים במקומן עומדות. שלכן לכל לראש צריך תומ"י להתנהג מתאים לדרישת תורתנו תורת חייים בחיי היום יומים הוא וזוגתו שתחי' ולהיות חזק בבטחון בבורא העולם ומנהיגו מתאים למה שאומר בתורתו: אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו וגו' ונתתי גשמיכם וגו' - בכל הברכות המנויות בפרשה. וע"פ האמור לעיל מובן, שתיכף ומיד עליו להתחיל בהנחת תפילין בכל יום חול, ומובן שהתפילין צריכות להיות בדוקות שידעו שכשרות הן.

המחכה לבשו"ט בכל האמור,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

נדפסה בלקו"ש חי"א ע' 201 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.