אגרת ו'רצא

ב"ה, ב' סיון, תשי"ח

ברוקלין

שלום וברכה!

במענה למכתבו מעש"ק, בו כותב ראשי פרקים מפעולותיו בהפצת המעינות, ובזה שחוזר מאמרי חסידות בבית המדרש שידוע כמבצר וכו' והרבה נתקרבו לרעיון החסידות.

ובודאי שמשתדל לקרבם יותר ויותר, וראינו במוחש אשר מזמן לזמן על ידי ענינים הנקראים דער ארום פון חסידות (כמובן, מבלי לנגוע בזמן הנקבע ללימוד החסידות), בא הקירוב בזמן קצר יותר ובמדה גדולה יותר.

ובמ"ש בענין נכבדות שיש מעונינים להחליף את הלבושים למודרנים יותר - מובן שאין מקום למלאות דרישה כזו, כיון שמראה הוא על מהלך הנפש של המדוברת או משפחתה או של שניהם יחד, ואם בהתחלת ענין מתנים תנאים האמורים, מובן מה יכול לצמוח מזה בעתיד הקרוב ולאחריו, והרי הכניסה בשידוך הוא לא חיפוש מצב של מלחמה בעניני תורה ומצותי', ובמלחמה מי שלא יהי' המנצח בפועל אי אפשר שלא יזיק לשני הצדדים, ובפרט שבכהנ"ל נאמר ולאום מלאום, לפעמים זה קם ולפעמים זה וכו'.

אבל מוכרחני לאמר שפלא בכלל השאלה, שהרי רבו החרדים לדבר ה' באה"ק ת"ו - כן ירבו - ובודאי שיש למצוא בינותם שיהיו מעונינים דוקא בההיפך, ז.א. אשר מסורת אבותיהם בידיהם, כי מסורה זו תורה היא.

לפלא שאינו מזכיר בהנוגע למפעל חלוקת מצה שמורה ומפעל ל"ג בעומר, ובטח ימלא בהזמנות הבאה.

בברכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות