אגרת ו'רצג

ב"ה, ג' סיון, תשי"ח

ברוקלין

הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'

מו"ה מרדכי שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו משילהי אייר, בו מעורר ע"ד:

א) מה שאמרו בשמי, שתפילין הנשלחים מאה"ק ת"ו אף שנכתבו שם ע"י סופר יר"ש וכן הבתים נעשו ע"י אינשי דמהימנא, צריכים לבודקם כאן בקבלתם.

טעמי ונמוקי, כי הרי הי' כ"פ שפקידי המכס פתחו את הבתים (מפני שחששו שטמון בתוכם אב"ט ומרגליות), ומובן שכשחזרו ותפרו הי' מקום לכמה שגיאות ומהם גם בענינים המעכבים.

ב) במנהג חב"ד המדקדקים באתרוגי קלבריא דוקא.

מה ששמעתי ונראה לפע"ד ע"פ נגלה כתבתי לא' - ומוסג"פ העתקה וכן העתקתי בהערות בקונטרס סוכות של שנת תשי"ב, עמוד נט ומסומן שם גם לשיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר בזה.

ומה שהעיר מדרז"ל עה"כ, לא תחסר כל בה אפילו פלפלין - הנה פשיטא שארץ ישראל מסוגלת לגדול פרי עץ הדר ולא גרע מפלפלין, אבל אין זה מכריח שבהווה נמצאים בפועל באה"ק ת"ו פרי עץ הדר בתכלית ההידור, והרי בכתוב מדובר ע"ד היכולת והאפשרית, ולא תמיד בא בפועל, ובמכש"כ ממה שנאמר גפרית ומלח שריפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמיח ולא יעלה בה כל עשב וגו' ועוד שהרי באתרוג ענין ההדור הוא מגופה של מצוה, שמזה משמע שהדור מצוה זו הוא תכלית ההדר. ואין חסרון בלא תחסר כל בה - באם תכלית ההדר תהי' במשמני הארץ זו קלבריא של יון.

בכבוד ובברכה בנוסח הרב הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר לקבלת התורה בשמחה

ובפנימיות

נ.ב.

במה שהעיר בענין קלבריא של יון, וציין להירושלמי - כבר אמרתי מאז שבזה מבואר מקור דרז"ל על ומשמני הארץ זו איטליא של יון שקשיא כיון שברך יצחק את יעקב מטל השמים ומשמני הארץ הרי הטענה ולך איפוא מה אעשה בני, ולא הי' ברירה אלא לתת קלברא של יון, שלא בא עדיין לעולם בעת ההיא, שבמילא לא הי' דעתו עלי' בברכתו את יעקב. ששטח אדמה זה נשטף (ע"פ הירושלמי) ובשעה שנשא שלמה את בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים ועלה שרטון ועליו נבנה כרך כו' איטליא של יון) (שבת נו, סע"ב). - ולאחרי זמן מצאתי שכ"כ בס' דמשק אליעזר בשם הר"ר העשל מקראקא.

והנאני שכיוונתי.

במש"כ לפרש דקאלאבריא הנ"ל היא מארצות קיני קנזי וקדמוני - יעוין ב"ב נו, א.

רמב"ם הל' רוצח פ"ח ה"ד. ועוד.

ו'רצג

מו"ה מרדכי: הרליג, ברוקלין.

ומוסג"פ העתקה: ראה לעיל ח"י אגרת ג'נו.