אגרת ו'תיט

ב"ה, כ"ו תמוז, תשי"ח

ברוקלין.

הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה יצחק דוד

שי'

שלום וברכה! במענה למכתבו מי"א תמוז, ערב יום הגאולה, גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל.

בעת רצון יזכירו את כל אלה שכותב אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מתאים לתוכן כתבו.

ובמענה לשאלותיו:

א) ענין הקמת מצבה אשר בחו"ל ישנם נוהגים לחכות י"ב חדש ובאה"ק ת"ו הנהוג להעמיד לשלשים.

ולפע"ד אין לחכות לשנה, ובפרט באה"ק ת"ו אשר המנהג הוא כנ"ל, והרי גם בחו"ל כמה מערערים על המנהג לחכות שנה וכמבואר בכ"מ (מנח"א ח"ג סל"ז. כל בו על אבילות להרב גרינוואלד, ועוד).

ב) בהנוגע להשם מענדל, הנה ידוע שהשם מנחם מענדל הוא בגימטריא צמח צדק, וכן נהגתי מעודי בכתיבת מענדל מתאים לגימט' האמורה, אבל הרי פשוט שכל אדם יכול להחזיק שמו כרצונו ותלוי בחתימתו, ובכמה מקרים גם באופן שמבקש שיקראוהו לתורה, וגם בנדון דידי' בודאי יש לראות החתימה ולעשות מתאים לה. ג) במ"ש אודות מספר הקדישים, נכון הדבר שיהי' מספר ט"ז קדישים במעל"ע, ויש לקשר זה עם המבואר בזהר הק' (ח"א סב, ב) פעולת הקדיש לשעתא ופלגא שע"פ [זה] ט"ז קדישים הם כ"ד שעות המעל"ע. ובשאלתו איך זה אפשר הנ"ל, בש"ק וכיו"ב צ לפלא שכנראה אין ידוע לו מנהגנו ללמוד משניות לאחרי כל תפלה ז.א. ג"פ ביום. ד) המנהג שאבל יורד לפני התיבה בליל ש"ק למזמור לדוד, אין נוהג כן אצלינו. ובכלל במנהגי היארצייט וקדישים יעיין בקונטרסים הרשומים מטה. ה) בלימוד משניות, מה ששמעתי אני הוא אותיות השם של הנפטר אבל לא שמו של הוריו. ו) בשאלתו באות כשהיא נכפלת בהשם, האם פרק אחד עולה לכל אותיות הנכפלות או צריך מספר פרקים כמספר האותיות. צ הנה אף שלא מצאתי דבר זה בפירוש אבל ע"פ המבואר** שהשם הוא הצנור המקשר את הנשמה עם הגוף, שמזה מובן שכל אות מהשם חלק הוא מהצנור, וע"ד המבואר בשער היחוד והאמונה לרבנו הזקן ריש פרק י"ב, הנה עפי"ז יש ללמוד לכל אות פרק בפני עצמו, אלא שלדעתי אין להקפיד דוקא פרקים שונים ויכול לחזור על אותו פרק כמה פעמים. ז) בשאלתו מה עדיף יותר, אותיות השם או לימוד לפי הסדר.

הרי הנ"ל הם ענינים נפרדים, כי אות השם הוא כנ"ל שייך לקישור הנשמה והגוף, ע"פ המבואר במ"א להמשכת הנשמה ממקורה, משא"כ לימוד לפי הסדר ה"ז מצוה שמקיימים אותה בשלימות ע"י השלמת מסכת או סדר וכו'.

ויש להעיר משער היחוד והאמונה שם ע"ד כח עליון וחיות כללית כו' ובפרט שהסדר שבתושבע"פ תורה היא, וכמובן מדברי רז"ל בכ"מ תנא ממס' פלונית קאתי.

ח) במ"ש אודות הקריאה בתורה ועלי' למפטיר צ שתי הוראות שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר אודות זה בהיותי באבילות אחרי אאמו"ר זללה"ה, אלא שמפני טעם פרטי קראתי בתורה רק במנחת שבת וביום ב' וה'. ט) במ"ש אודות סדר לימוד צ לדעתי שני לימודים שייכים ביחוד כגון דא, והוא לימוד המשניות אותיות נשמה, ולימוד פנימיות התורה אילנא דחיי, אשר ע"י לימוד זה יעביר רוח הטומאה מן הארץ ומחה ה' דמעה מעל כל פנים כו' כמבואר בדברי משה רבנו רע"מ, זח"ג קנ"ב ב', והרי פנימיות התורה היא אילנא דחיי כמבואר בזהר הק' וכדבר הכתוב שלאחר חטא עה"ד שנגזרה מיתה בעולם, הנה כאשר ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים וחי לעולם, אלא שמעלת תורתנו תורת חיים היא שנעשה הענין מתאים לרצון העליון שאז מהפכים גם את עה"ד לעץ החיים, אתהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא. י) אף שאין מזכיר עד"ז, בודאי מפריש לצדקה לפני תפלת הבקר וגם לפני תפלת המנחה כמובן בימות החול, והרי גם זה שייך במיוחד להנ"ל ע"פ מ"ש צדקה תציל וגו' שהפירוש הפנימי גם לאחרי הפטירה ה"ז הצלה, וכמובן גם ממנהג ישראל שתורה היא, שבהזכרת נשמות מזכירין ענין הצדקה, וידוע דרז"ל מרדכי ע"פ ספרי סוף פ' שופטים.

בברכה לבשו"ט בכל האמור, ובודאי למותר לעורר על פס"ד תורתנו תורת חיים, כל המיקל באבל הלכה כמותו ועיין ג"כ באו"ח סוף הלכות לולב.

Kehot Publication Society · commercial