אגרת ו'רסב

ב"ה, כ"א אייר, תשי"ח

ברוקלין

הוו"ח אי"א נו"נ וכו' מו"ה משה שי'

המכונה ד"ר טאוב

שלום וברכה!

במענה למכתבו שנתארך בהילוכו יותר על הרגיל.

בעת רצון אזכירו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע להמצטרך לו, ובפרט להסתדרות טובה כמצווה עלינו בתורתנו תורת חיים, מתוך שמחה וטוב לבב, שאם כל אדם זקוק לזה, עאכו"כ רופא הצריך לרפאות את הפונים אליו, והרי אפילו חוזק הגוף כפשוטו תלוי במצב הרוח וחיזוק הרוח, שמזה מובן שהרופא צ"ל בדרגא דטופח ע"מ להטפיח בזה. וכיון שכל אחד נצטווה על השמחה וחוזק הבטחון, בודאי שהאפשריות והיכולת בידו, וגם המציאות מתאימה לזה, שהרי אי אפשר שהתורה שאין אמת אלא תורה, תצוה על ענין שאינו מתאים להמציאות. ובודאי לדכוותי' האריכות בכגון דא למותר.

והרי נמצאים אנו בימים שבין חג הפסח זמן חירותינו, חירות מכל ענינים המצירים ומעיקים, וחג השבועות זמן מתן תורתנו חרות על הלוחות א"ת חרות אלא חירות, יה"ר [ש]יבשר טוב גם בעניניו הוא.

Kehot Publication Society · commercial