באתי לגני
תקסו
וזהו אני ישינה בגלותא, אך ולבי ער היינו ע"י התורה כי אורייתא מח"ע נפקת ע"כ ע"י התורה נמשך ג"כ הגילוי מעלמא דאתכסיא בחי' י"ה, וזהו שכתוב בתורה ואהי' אצלו שעשועי' יום יום אלפיים שנה קדמה לעולם שהיא בחי' מדות והיינו בבחי' אאלפך חכ' אאלפך בינה. וזהו שארז"ל ע"פ יקרה היא מפניני' יקרה היא מכה"ג שנכנס לפני ולפנים, והיינו שזו המשכה עצמה שנמשך בבהמ"ק נמשך ג"כ ע"י התורה כו'.
והנה בבהמ"ק הי' צריך לג' בחי' היינו קטרת וקרבנות ונסכים, וזהו אריתי מורי עם בשמי כו', והנה קטרת הוא בחי' ריח דבר שהנשמה נהנית ממנה ולא הגוף, דהנה אכילה היא נכנסת בגוף בבחי' פנימי' אבל הריח אינו נכנס בגוף בבחי' פנימי'. והנה להבין ענין זה בעבודה מהו ענין קטרת וקרבנות, הענין הוא דהנה יש ב' בחי' מסירת נפש בק"ש, א' למסור נפשו באחד, והב' בכל נפשך אפי' נוטל את נפשך. ולהבין מהו ענין ב' בחי' מס"נ הנ"ל צריך להבין מקודם הפי' דאחד, דהנה אחד הוא אנת הוא חד ולא בחושבן כלל שאינו בערך אל העולמות כלל ואפי' בחי' שרש התהוות כל העולמות עליוני' הוא רק מבחי' שמו כמ"ש ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ואפי' בחי' שמו נשגב לבדו ורק הודו על ארץ ושמים אבל עצמות אא"ס מובדל ומרומם בערך מכל העולמות, אבל וירם קרן לעמו דהיינו שנתרוממו בבחי' עצמותו ומהותו כמ"ש לבנ"י עם קרובו כו', ועי"ז נעשה לו אהבה ותשוקה ליכלל וליבטל לעצמות אא"ס וזהו למסור נפשו באחד, וזהו ענין קטרת כי קטרת הוא לשון קשר וחיבור וכמ"ש רשב"י בחד קטירא אתקטרנא, והי' הקשורים ליעקב כו' דהיינו שהוא מקושר לאלקות תמיד, אך זהו רק לנפש האלקי' שיכול להתפעל מזה כי חלק הוי' עמו ע"כ יכול להתפעל גם מדבר רוחני וזהו למס"נ באחד, וזהו דבר שהנשמה נהנית ממנה כו'. אבל נה"ב ששרשה מפני שור שמהשמאל א"א לה להתפעל מזה כיון שהיא גשמית א"א לה להתפעל מדבר רוחני ולזה צריך בכל נפשך אפי' נוטל את נפשך והוא ע"י התבוננות של יוצר אור איך שהאופנים וחיות הקודש ברעש גדול מתנשאים בשרשם והם בטלים לאלקות ע"כ עי"ז גם הנפש הבהמית יסכים שצריך ליבטל לאלקות כו'.
וזהו אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי, אריתי מורי עם בשמי היינו ענין קטרת שהוא למסור נפשו באחד, והנה בדרך כלל הוא ענין אתכפי' כי מה לי קטלא כולה ומה לי קטלא פלגא, ולכך מצינו שפעמים אתכפי' גדול מאתהפכא, והיינו אתכפי' שבתורה אינו דומה מי ששונה פרקו מאה פעמים לשונה מאה פעמים וא'. ודרך כלל הוא ענין אתכפי' שבמצות ל"ת ועשה, אריתי מורי הוא בחי' אתכפי' שבמצות ל"ת כי מורי הוא לשון מרירות והיינו מרירות של נפש האלקית איך שירד מאיגרא רמה כו' לגוף ונה"ב ועי"ז בנקל לבוא לבחי' אתכפי' שבמל"ת. ועם בשמי הוא בחי' אתכפי' שבמ"ע שהוא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרל"ג ח"ב
- מזהה
- rh-pdc5705w
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.