ויצב שם מזבח [הנחה]
תר
המצות בבחי' ביטול ואז הוא בטל להמשלח ואז שייך לומר צדיקייא דמתקריין בשמי וכדפרש"י שיהי' שמם הוי'.
אך א"כ יש להבין מהו הלשון עתידים צדיקים כו', דהלא עיקר קיום המצות הוא בעוה"ז היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם וא"כ עיקר הגילוי בעוה"ז, וא"כ מהו הלשון עתידים. אך יש לתרץ זה בב' אופנים, הא' הוא דכעת ע"י קיום המצות מוסיפין אור רק באצילות אבל לעתיד יהי' הגילוי למטה ג"כ, וזהו עתידים צדיקים שיקראו על שמו של הקב"ה דפי' שיקראו הוא ע"ד ממעמקים קראתיך ה' שקורא וממשיך מההעלם אל הגילוי כמו עד"מ אדם כשקורא לחבירו הרי הוא בא ממקומו הראשון לכאן, וכך הוא שיקראו על שמו של הקב"ה פי' שממשיכים אותו למטה ג"כ כמו למעלה ע"ד דכתי' לע"ל ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר וכתיב כי עין בעין יראו. והב' דהרי אנו אומרים ושם נעשה לפניך כמצות רצונך הרי דעיקר שלימות הרצון מהמצוה הוא רק לעתיד, ע"כ אמרו לשון עתידים מפני דעיקר שלימות הרצון מהמצוה הוא לעתיד.
אך א"כ יש להבין למה קרא ליעקב כעת בשם אל הלא אמרו עתידים צדיקים כו' ופירש"י שיהי' שמם הוי' והיינו לעתיד דוקא. אך הענין הוא דידוע דשלשה הטעימן הקב"ה בעוה"ז מעין העוה"ב והיינו האבות דכתיב בהו בכל מכל כל וכיון שאצלו האיר הגילוי כמו לעתיד ע"כ נקרא גם כעת בשם מז' שמות.
והטעם שקראו בשם אל הלא עתידים צדיקים שיהי' שמם הוי', וא"כ כיון שאצלו האיר הגילוי דלעתיד א"כ יתכן הי' לקרותו בשם הוי'. אך הענין הוא דקריאת שם אל הוא להורות על שורש נשמתו ג"כ, כידוע דשורש נשמת יעקב הוא ממדת הת"ת שהוא כללות המדות שהוא כולל חו"ג כדכתיב אלקי אברהם ופחד יצחק הי' לי, ושורש המדות נמשכים מחו"ב וידוע דקנה חכמה קנה בינה גימט' יש והוא הש"י עולמות שיתגלה לצדיקים לע"ל, ובמדות אינו מאיר רק חלק עשירי והיינו בחי' מל' דאבא וחלק עשירי מש"י הוא שם אל שהוא גימט' ל"א וזהו קריאת שם אל שהוא נהירו דחוכמתא, ובזה יובן שכללות הגילוי הוא שיהי' שמם הוי' אך בדרך פרט בא להורות ג"כ ביעקב על שורש נשמתו.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרל"ג ח"ב
- מזהה
- rh-pnen84ne
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.