אגרת ו'ריז

ב"ה, ג' אייר, תשי"ח

ברוקלין

הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה דובער

שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו מטי"ת למספר בנ"י

לפלא שאינו כותב ע"ד ניצול ימי חג הפסח בהחזקת העינינים של צבור בהם מתעסק ובנקודה התיכונה והפנימית שלהם הפצת המעינות עד שיגיעו גם חוצה, שהרי תקותי חזקה שניצלו ימי רצון אלו בכל האמור, וע"פ המבואר בענין מועדים לשמחה, ששמחה פורצת גדר, שאז הפעולות בזה קלות יותר ומצליחים יותר, וק"ל...

להמברק שלו ותוכנו גם פ"נ שיקרא בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע וכן הבשו"ט מתקוות לימוד לכל היום כולו - יהי רצון שיקוים גם בתלמידים אלו תקות רבותינו נשיאינו שיהיו חסידים יראי שמים ולומדים.

בברכה לבשו"ט בעניני הכלל והפרט.

נ.ב.

הלשון דלעיל שסידורו, חסיד יר"ש ולמדן, ששמענוהו איזה פעמים, יש לבאר הדיוק בקדימה ואיחור, שלכל לראש צ"ל ענין החסידות, כביאור רבנו הזקן בתוכנה, שמבטל עצמו בשביל הזולת עד כדי שלא לחשוש להיזק עצמו בשביל טובת הזולת (וידועה הראי' של רבנו הזקן מהודעת חז"ל, שורפן חסיד (נדה יז, א ובתוס' ד"ה שורפן, שם)), ומיעוט ישות עצמו ומציאות עצמו נותנת מקום ליראת שמים, וכהודעת חז"ל כל אדם שיש בו גסות הרוח, הרי אומר הקב"ה אין אני והוא יכולים לדור בעולם לא מינה ולא מקצתה (סוטה ה, א).

וראה ג"כ שיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר י"ט כסלו תרצ"ג אות ג' תורת רבנו הזקן, דכשלבו של אדם רחב עליו מתולדתו, ואינו עוסק בחסידות לברר מדותיו כו' אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו וכו' ופשיטא דאז אין מקום ליראת השכינה, וכשיש יראה זו עכ"פ - מיראה תתאה, אזי יש גם חכמה (שהרי אם אין יראה אין חכמה, ואדרבה כאשר מחדש חידושים הרי הוא רק מוסיף טפשות, עיי"ש תורת רבנו הזקן, משא"כ באופן ובסדר האמור), ואזי נעשה למדן.

בתוספת נו"ן ארוכה, שזה מורה על שהוא רגיל בכך (עיין ב"מ לג, ריש עמוד א' ובלקו"ת במדבר כא, א. דברים כ, ב בענין נו"ן ארוכה ע"פ חסידות), בתלמוד תורה השקול כנגד כולם, תלמוד המביא לידי מעשה בפועל, אשר המעשה הוא העיקר.

Kehot Publication Society · commercial