כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ
שצא
הנה ענין זמר יש ב' פי' הא' מלשון שירה וזמרה והב' מלשון זמיר עריצים ושניהם אמת והא בהא תלי' כי הנה ידוע ענין פסוד"זקכב שהוא ג"כ ענין שירה וזמרה וג"כ להכרית יניקת החיצוני' וכמ"ש רוממות אל בגרונםקכג וחרב פיפיות בידם כי ההתבוננות מבחי' רוממות א"ס דייקא והיינו איך שהוא קדוש ומובדל מבחי' העולמות גם בעת שהוא מלובש בהם להחיותם [כי אני הוי' לא שניתיקכד פי' אפי' מצד הבריאה כו' כמבואר במ"א] הנה מזה יתפעל בשיר וזמרה בבחי' כלות הנפש מצד עריבות ומתיקות האור כו' וממילא יהי' כריתת יניקת החיצוני' כמאמר ואתה מרום לעולם ה'קכה כי הנה אויביךקכו כו' יאבדו יתפרדו כל פועלי און, והנה כ"ז הוא עכשיו שצריך לעבודת הבירורים וממילא צריך להפריד הרע בכדי שיצא אור הגנוז בו מהעלם אל הגילוי ויעלה ויוכלל בשרשו, אך לעתיד כאשר יהי' תשלום הבירורים וממילא יבוער רוח הטומאה וממילא אין צריך עוד לעבודת הבירורים ולהפריד הרע מן הטוב וזהו וכרמך לא תזמור, וטעם הדברים מצד שבשלימות הבירורים יעלה שם ב"ן לשרשו כמו שהי' קודם הנפילה בבחי' שם ס"ג וממילא יתגלה בחי' שם ס"ג שלמעל' משם מ"הקכז המברר וממילא יהי' ביטול והעברת הרע לגמרי מכל וכל וזהו"ע שבת שבתון שיהי' לארץ שהוא בחי' גילוי דשם ס"ג שלמעל' משם מ"ה המברר אותו משא"כ מש"א בתחילה ושבתה הארץ הוא בחי' שם מה שנותן כח ועוז לברר כו', ושמעתי מפיו שבכתבי אדמו"ר נבג"ם מבואר ושבתה הארץ הראשון הוא עליית שם ב"ןקכח לאחר הבירור וא"כ אינו מובן מש"א כפל לשון אח"כ ובשנה השביעית שבת שבתון ומוכרח לומר כנ"ל וד"ל.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור