אגרת ה'תתמא

ב"ה, י"ג מ"ח תשי"ח

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מה' חשון, בו כותב אודות היחסים בביתו וההשפעה שיש לזה על המצב בעניני תורה ומצות שהוא שלא כדבעי.

והנה אף כי ידועים דרכי תורתנו תורת חיים שהם דרכי נועם ושלום, אבל ביחד עם זה נצטוינו גם כן, הוכח תוכיח, ז.א. שדרכי נועם ושלום הם הצורה דכל הענינים וכל ההצעות והאופן באיזה דרך יש להשפיע על הזולת, אבל התוכן צריך להיות מכוון להוראות תורתנו תורת חיים, ואם הנ"ל הוא בהנוגע להזולת - בהנוגע לאשתו עאכו"כ שהציווי להתנהג בדרכי נועם ושלום, אבל אין זה מרשה כלל, ח"ו, כלשונו במכתבו, לנסוע בשבת ר"ל וכיו"ב, כי כל ציווי תורתנו הק' במקומם עומדים וכנ"ל, ועאכו"כ עניני שבת השקולה כנגד כל המצות.

פשוט ג"כ שהביטוי במכתבו, להפקיר את אשתו ר"ל, אין זה בא בחשבון כלל, אבל הרי שני הענינים גם יחד, דואהבת לרעך כמוך והוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא, נצטוינו גם יחד מבורא עולם ומנהיגו היוצר יחד לבם של כל בני ישראל ויודע אופן הכי טוב להשפיע עליהם, אלא שכיון שאדם נוגע לעצמו ויכול להטות הדין בכל הענינים בם מעונין, יציע גם הוא לפני ידידיו יראי שמים המצב - והם יורוהו.

במ"ש בסיום מכתבו, מהו פשר חלומות שראה וכו', ידוע מאמר רז"ל, כל החלומות הולכים אחר הפה, ולכן יפתרם לטובה בטוב האמיתי הוא התורה והמצוה, עדוד רוח, וציווי על ההליכה בתורתנו ומצותי' מחיל אל חיל, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.

בברכה,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

Kehot Publication Society · commercial