קמו

אך שרש ענין הדיוט נמצא בתרגום אונקלס ע"פ אין זה כ"א בית אלקים, ומתרגם לית דין אתר הדיוט, ויש להבין מהו ענין הדיוט.

והענין הוא דהנה כתיב נער הייתי גם זקנתי וארז"ל שרו של עולם אמרו, שמט"ט נק' נער^ד, והיינו לפי שכדי שיומשך ההשפעה מעולם האצי' למטה שיהי' עולם שהוא בחי' גבול וכמארז"ל מהארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה, וגם שנעשה העולם בבחי' יש ודבר שנראה נפרד לגמרי, וגם שיש שם בחי' עה"ד טו"ר, הוצרך להתצמצם השפעה זו בעולם היצי' בבחי' מט"ט, וע' בלק"ת בשה"ש בד"ה מה יפו^ה פעמיך בנעלים. וזהו שנק' נער אנפי זוטרי קטנות וצמצום, וע"כ נק' הדיוט וכמ"ש בזהר שמט"ט נק' הדיוט לגבי מארי' (וזהו משארז"ל אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך), וזהו כמו כהן הדיוט לגבי כה"ג שלגבי כה"ג נק' הדיוט. ועד"ז ענין שעשרה מאמרות נק' מילין דהדיוטא שאע"פ שעשרה מאמרות הם גבוהים מאד למעלה, אך מ"מ כיון שע"י נעשה מקור לעולמות שהם בחי' גבול ויש כו', וגם שנעשה מקור לעה"ד טו"ר שייך לאמר לשון מילי דהדיוטא. ויובן זה ממה שאנו רואים שע"י שיש באדם חצר הכבד המפסיק^ו שהוא בחי' הקרומא דפסיק במעי דבר נש, שעי"ז נעשה ההבדל בין אברי הנשימה שהם בתכלית הדקות לאברי המזון כמו המעיים שהם מבררים את המאכל עד שיצא הפרש לחוץ, וכך עד"מ זה יובן שע"י מאמר יהי רקיע המבדיל בין מים למים נעשה הבדלה עד שמים תחתונים נעשים מקור לתענוגי' גשמיים בחי' עה"ד טו"ר, והרי זה נעשה ע"י המאמר יהי רקיע שע"י המאמר נעשה ההבדלה כו', וע"כ נק' מילין דהדיוטא. וזהו מה שתרגם אונקלס לית דין אתר הדיוט, כי אתר הדיוט הוא בחי' השייך לעולמות, והיינו בחי' עשרה מאמרות כו', משא"כ בבהמ"ק הי' מאיר למעלה מבחי' עולמות שהי' מאיר בו גילוי שם הוי', וכמ"ש אכן יש הוי' במקום כו' ע"כ אינו אתר הדיוט.

וזהו ג"כ ענין השבת שהוא בחי' שביתה, שאע"פ שאינו שביתה ממלאכה, מ"מ הוא בחי' שביתה מהירידה^ז לפי שהעשרה מאמרות הם בחי' ירידה והשפלה נגדו, וכמו למשל חכם גדול כשמדבר דברים פשוטים בעלמא הוא ירידה גדולה אצלו וכששבת מהדבורים אזי היא בחי' שביתה אצלו, וכך שבת הוא בחי' שביתה עליות העולמות למעלה מבחי' עשרה מאמרות כי בו שבת מבחי' מאמר דעשרה מאמרות כו'.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org