רצז

למטה דלע"ל, וא"כ צ"ל מ"ש אח"כ בסוף הפסוק רדה בקרב אויביך מה"ע הרידוי הזה הלא זה היפך משנ"ת לעיל.

אך הענין יובן בהקדם מ"ש בשירת הים תפול עליהם^ב אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן וגו', כל הפסוק הזה משמע ל' עתיד שעתיד ליפול עליהם אימתה ופחד והיינו כשיתגלה בחי' אימתה בה' הידיעה שהוא בחי' גילוי מל' דא"ס^ג לע"ל, אם שעתה הוא ג"כ מלך אלקי' על גוים, אמנם הנה כ"ז הוא בהעלם והסתר בהתלבשות בע' שרים דנוגה, אבל לע"ל כשיתגלה מל' ויקויים מ"ש ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר, שזהו מה שאנו מבקשים גלה כבוד מלכותך, מלכותך דוקא הוא בחי' גילוי מל' דא"ס אז גם עליהם תפול אימתה ופחד כו' וכמ"ש ובאו במערות צורים מפני פחד ה' והדר גאונו.

[לב)] ובכדי להבין זה צ"ל הקדמה אחת כללית^ד לכללות סדר ההשתלשלו' מריש כל דרגין עד סוכ"ד שא"א להיות כל בחי' ההשתל' עו"ע בפרט ובכלל אם לא ע"י ג' בחי', והם שתים שהן ארבע, והוא יש מאין, ואין מיש, הראשון מלמעלמ"ט הוא מצד המשפיע הוא בחי' יש האמיתי כו', ובחי' יש השני הוא בחי' המקבל, היינו מה שנברא העולם ליש ודבר בדברים רבים שהם כולם בחי' יש ומציאות כאו"א בפ"ע, והממוצע בין בחי' יש הא' שמצד המשפיע שהוא היש האמיתי לבחי' היש הב' דנבראי' שהוא הוה ונפסד, וגם בעת היותו הנה הוא רק נדמה ליש ודבר, אבל באמת הוא רק בחי' העלם והסתר שמעלים על האור האלקי כו', או גם אם נאמר שהוא בחי' מציאות ממש, מ"מ הרי נת' במ"א שאינו בבחי' מציאות אמיתי כלל כמ"ש באורך בד"ה מי כמוכה ובד"ה מהיכן זכו^ה ישראל לק"ש, הנה הממוצע ביניהם הוא בחי' אין, ובלעדי האין א"א שיומשך כלל התהוות יש הב' דנבראים מבחי' יש האמיתי מצד ריחוק הערך שביניהם, וזהו כציור תמונת אות אל"ף שיש יו"ד בראשו ויו"ד בסופו, והוא"ו שהוא הקו ההולך באמצע האל"ף משמאל לימין הוא מחברם יחד, כ"ה בב' בחי' יש הוא כדמיון ב' יודי"ן דאל"ף עליון ותחתון, והאין המחברם הוא כדמיון הקו שבאמצע האל"ף, או כמו תמונת וציור אות יו"ד שיש בו קוץ בראש שהוא קוץ העליון וקוץ בסוף הוא בחי' קוץ התחתון, ועצם תמונת היו"ד הוא מחבר ב' הקוצין. אמנם הנה צ"ל דהנה במשל האותיות דאל"ף ויו"ד הנה המחבר שבין ב' יודי"ן דאל"ף או עצם היו"ד שמחבר ב' הקוצין שלו, הנה יש איזהו

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org