שסב

ז"ל משה מוטל בכנפי שכינה, והיינו כי מצד חוק הנברא א"א להתעלות כ"כ אמנם מחיק הבורא יחיד מי מונע. וי"א משה לא מת, היינו שעלה למקום שלמעלה מבחי' שבירה ותיקון היינו למעלה מתהו ותיקון, וכמו שבחייו הי' מ' יום עם ה' לחם כו' הם בחי' ד' יודי"ן דשם ע"ב, ששם ע"ב למעלה מתהו ע' בד"ה ראה אנכי^כז בענין אזרח, והיינו כי התורה היא בחי' בירור ניצוצות דתהו, אמנם באמת תהו ותיקון שניהם רק עולמות, וע"י הבירור דתהו יורש אורות דתהו וגם עולה למעלה מבחי' התהו, ולכן משה כשבירר חלקו אמרו עליו לא מת כו'.

[פב)] וזהו שאמר לע"ל והחרים ה' את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר בעים רוחו והכהו לז' נחלים, והענין הוא כי מצרים נת' בת"א בפ' בשלח בביאור המתחיל וה' הולך לפניהם^כח יומם, שכל ג' עולמות בי"ע נק' מצרים שהם מצרים וגבולים, והיינו בחי' בי"ע שעד רום המעלות, ובכלליות הרי גם א"ק נק' אדם דבריאה, וים הוא בחי' ים המעלים אורות דאצי' כדי שיוכל להיות התהוות בי"ע, וכמו שהוא בפרטיות כן הוא בכלליות, וע"ז אמר לע"ל והחרים הוי' את לשון ים מצרים, כ"מ שנוכל לומר עליו לשון ים גם בכלליות, את כ"ז יחרים ה' ע"ד כל חרם לה' שלמעלה מסדר השתלשלות, ולא עוד אלא שאז יניף ידו על הנהר ג"כ והכהו לז' נחלים, והיינו כי נהר הוא ג"כ רק בחי' השגה והבנה שז"ע בחי' רחובות הנהר, משא"כ חכ' הוא בחי' ברק המבריק לבד, ולכן החכ' דוקא בחי' כח מ"ה ביטול, ולא בינה, להיות כי החכ' היא רק בחי' ברק, והבינה נק' בשם יש להיותה בבחי' רחובות הנהר כו', וכענין שר"ז צם מאה תעניתא^כט כי היכי דלשכח תלמוד בבלי, והיינו כי כל רב מבבל וכל רבי מא"י שבה מאיר בחי' יו"ד חכ'^ל, ולכן אמרו אין תורה כתורת א"י, ובכדי שלא יבלבל לו השגת תלמוד בבלי צם מאה תעניתא כי היכא דלשכח כדי שלא יבלבל לו ההשגה, וכענין הטבילה בנהר דינור בין כל ג"ע בכדי לבטל את כח הזוכר^לא מג"ע שלמטה הימנו, כמו"כ לגבי העלי' שיתעלו נש"י לע"ל יניף ידו על הנהר הוא בחי' ההשגה ויבטל אותה, בכדי שלא יבלבל ההשגה את בחי' עוצם הגילוי שיהי' מבחי' א"ס שעכשיו הוא למעלה מהשגה, וההנפה יהי' בידו הוא בחי' ימינך ב' פעמים, דלית שמאלא בהאי עתיקא. וזהו ההפרש בין קרי"ס שהי' ע"י מטה ובין לע"ל שיהי' ע"י הנפת היד לבד בלא מטה, והיינו כי בקרי"ס הי' לרדות בו את פרעה ומה דרכו של כלב לרדות במקל, כך הקב"ה רודה את הרשעים במקל, אבל

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org