שסא

כי יש כבש וכשב^כא, כבש הוא ע"פ סדר השתלשלות כסדר המדרגות כ"ף רומז לבחי' כתר, בי"ת הוא בחי' חכ', שי"ן ג' מדות חג"ת, אבל כשב הנה קדם השי"ן לבי"ת להורות על בחי' המדות שלמעלה מן השכל, והיינו בחי' חג"ת דא"א, וכשאמר והניף הכהן אותם כו' על שני כבשים הכוונה להגביה אותם למעלה מבחי' כבש, והיינו לבחי' כשב אשר שם גם חמץ יוכל להתעלות, וע"ד שלע"ל שיהיו גילוי' עוד יותר עליונים עתיד גם חזיר ליטהר כו', והיינו כי בשבועות הוא מ"ת. והנה בתורה יש בחי' טל תורה, ע' בכתובות דקי"ב ב', ובילקוט ע"פ כי טל אורות טלך בישעי' רמז רח"ץ כל המשתמש בטל תורה טל תורה מחייהו, ע' בסש"ב ס"פ ל"ו^כב, והיינו כי יש אור תורה וטל תורה^כג, אור הוא כמו שפי' רש"י בפסחים דס"ח א' ע"פ שבעתים כאור שבעת הימים, אור ז' הימים הוא ז' פעמים מ"ט ושבעתים הם שמ"ג והיינו בחי' אור תורה שהוא בחי' גשם שבתורה שהגשם הוא בחי' שבא באתעדל"ת שהוא בחי' ואד יעלה מן הארץ כמ"ש במ"א^כד. אבל טל תורה הוא בחי' טלא דנטיף מעתיקא, והוא בחי' טל שעתיד להחיות בו את המתים, ולכן כשפרחה נשמתן בעת מ"ת החי' אותם ע"י בחי' טל הזה, ולכן המשתמש בטל תורה טל תורה מחייהו גם בהיותו חי בגוף ג"כ כמ"ש מזה במ"א^כה, ובחי' זו הי' בחגה"ש בעת מ"ת, ועי"ז יכול גם החמץ להתעלות שה"ז מעין לע"ל שגם חזיר עתיד ליטהר.

[פא)] ובזה יובן מאמרם ז"ל בענין יו"ד דברים^כו שנבראו בערב שבת בין השמשות וי"א אף קברו של משה, והיינו כי מה שנבראו בין השמשות הוא שמחמת עוצם מעלת דברים אלו א"א שיבואו בבחי' הבריאה בזמן ממש, להיות כי שרשם הוא מע"ס דאצי' או ע"ס הגנוזות, ולהיות כן כשבאו בבריאה, להורות שהגם שנבראו מ"מ הם פלאי, נבראו בין השמשות שא"א לידע אם הוא יום או לילה, והיינו שאינו זמן ממש, להורות על הפלאתם גם כשנבראו כמו פי הארץ והבאר כו'. וגם קברו של משה שהוא בחי' שער החמשים שלכן לעליונים נדמה להם למטה ולתחתונים נדמה למעלה, וגם משה בחייו לא השיג שער הנו"ן שזש"ה ותחסרהו כו', ובשעת הסתלקותו עלה לבחי' זו, ושרשו הוא בחי' רדל"א שהוא לא ידע ולא אתיידע, ומ"מ הוא נמנה בכלל רישא, והיינו מפני כי נתינת התורה הי' ע"י משה ובתורה יש בחי' אור וטל כנ"ל. אמנם האיך יכול הנברא להתעלות כ"כ זהו שאמרו

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org