ויאמר גו' לך לך (ב)
מא
להיות יש בו נפש הצומחת ואין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה השופע בו ואומר גדל כו'. ולמעלה ממנו הוא בחי' חי שיש בהם רוח חיים כמ"ש תוצא הארץ נפש חי' כו' בהמה כו'. אמנם כל ג' בחי' אלו אינם בערך האדם שכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה כמ"ש כי זה כל האדם, ולכן האדם יש בו נפש המדברת ונפש השכליות להשכיל השכלות כו', אך נפש השכלית שבאדם הוא רק להשכיל השכלות גשמיות, ולמעלה בחי' נשמה הוא בחי' תוס' וריבוי אורות, בחי' נשמת שדי תבינם, רוחו ונשמתו אליו יאסוף שזהו בחי' גבוה מאד, וז"ע ארים בסימא דנשמתא בחי' המתקת הנשמה מל' מתיקות ותענוג מבחי' תוס' אורות הנ"ל כו'.
ה) ועפ"ז יובן ענין הידידות מה ששייך לאברהם ולבחי' הארץ כו'. דהנה ארז"ל יבוא ידיד בן ידיד ויבנה ידיד לידיד בחלקו של ידיד ויתכפרו בו ידידים, בן ידיד זה אברהם שנאמר מה לידידי, ויבנה ידיד זה בהמ"ק שנאמר מה ידידות משכנותיך ה' צבאות, לידיד זה הקב"ה שנאמר אשירה נא לידידי, שנק' בהמ"ק ידיד ע"ש מה ידידות ואברהם נק' ג"כ ידיד, והיינו כמשנ"ת לעיל שידידות הוא בחי' תוקף האהבות שהוא בחי' השפעה פנימיות, והוא כמ"ש והוי' בהיכל קדשו היכל בגימ' אד' שהוא בחי' היכל לשם הוי' שבבהמ"ק האיר בחי' שם הוי', וז"ע כי בענן אראה, וכתי' ונועדתי לך אותיות ונודעתי מל' והאדם ידע בחי' השפעה פנימיות כו', וז"ע מה ידידות משכנותיך שקאי על בהמ"ק. וכמו"כ אברהם שנק' ידיד ע"ש תוקף האהבה שהי' לו לאלקות בבחי' פנימיות, ועי"ז נמשך לו בחי' תוס' אורות בחי' רוחא דכל רוחין ארים בסימא דנשמתא, שז"ע מה שישראל עלו במח' וארז"ל מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר. דהנה כתיב כי לא מחשבותי מחשבותיכםכט שלכאורה יפלא מהו שמשבחין אותו שמחשבתו אינו דומה למחשבותיכם ולא בשארי לבושי הנפש או מדות הנפש, והיינו לפי שבמחשבה ניכר יותר כי בבחי' מחשבה אם יחשוב אדם כל היום כולו לא יתהוה מזה כלום, משא"כ ע"י דבורו אם יצוה לזולתו יעשה זאת, וע"י מעשה יכול לעשות בעצמו, והגם כי זהו רק יש מיש לבד, שאם מתכנשין כל באי עולם אין יכולים לברוא אפילו כנף יתוש א', מ"מ יש מיש יכולים לעשות, אבל במחשבה נראה וניכר לכל שאם יחשוב כל היום לא יתהוה מזה כלום, אבל למעלה שתיכף כשעלה במח' לברוא נברא הכל, וזהו שאמר בזהר שבמח' א' נבראו כל העולמות, ומה שנפרטו אח"כ בעשרה מאמרות זהו בכדי שיתהוה עלמין דאתגליין עד עוה"ז הגשמיל, כי מבחי' מח' נתהוו עלמין סתימין ובכדי שיהי' עלמין דאתגליי' זהו ע"י הדבור, אבל מ"מ בכלל נבראו הכל ע"י מח' אחת ואפילו תחה"מ, ואין בפרט אלא מה שבכלל, וזהו כי לא מחשבותי מחשבותיכם. ובבחי' מח' הקדומה זה עלו ישראל במח' וקדמו לכל דבר, וזהו בחי' שורש ומקור הנשמה אשר נשארה למעלה בחי' מזל שבנשמה בחי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרל"א ח"א
- מזהה
- rh-hxjbz8y2
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.