אברים דמלכא שהוא בחי' רמ"ח אברים דז"א, שהרי באמת ע"י המצות עצמם בלא איש הישראלי העושה המצוה הרי היא אינה מצוה כלליט ולא נמשך על ידה כלום, עד"מ תפילין כשהם מונחים על השולחן ה"ה רק תשמישי קדושה ולא מצוה ואין נמשך על ידה כלום, כ"א ע"י שהישראל מניח התפילין, ונמצא כי נש"י עושים את המצות כו', ושניהם אמת. דהנה בשבת אומרים קדשנו במצותיך, ולכאו' אינו מובן שהרי אנו מברכין על המצות אשר קדשנו במצותיוכ, ומהו שאומרים בשבת קדשנו במצותיך דרך בקשה, אלא הענין הוא שיש שני בחי' במצות, שיש בחי' מצות הוי' ומצותיך ממשכא, מצות הוי' הוא בחי' רמ"ח פקודין רמ"ח אברי' דמלכא שהם בחי' כלים, כי ט' ספירות דז"א ט' פעמים ט' הם פ"א, וראש תוך סוף הוא רמ"ג וה' חסדים המגדילי' הם רמ"ח, ויש בחי' מצותיכבו ממש והו"ע תר"ך עמודי אור כו'. וזהו שמתחלה המצות הם למעלה מנש"י אשר קדשנו במצותיו שע"י המצות נתעלה האדם לשרשו, אבל אח"כ נש"י הם למעלה מהמצות כי נש"י ממשיכים אח"כ במצות מבחי' אא"ס ממש בחי' תר"ך עמודי אור כו'. ובזה יובן מ"ש וזכרתם את כל מצות הוי' כו' למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי כו', והיינו שמתחלה המצות הם בחי' דכר ונקראי' מצות הוי' כו', אבל אח"כ למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי, שנש"י הם בחי' דכר שממשיכי' ומשפיעים מבחי' מצותי ממש לבחי' מצות הוי' כו'. וזהו ג"כ ע"ד מ"ש והחיות נושאות את הכסא, וארז"ל נושאות ומנושאותכג, שמתחלה נושאות ואח"כ מנושאות, וכן ארז"ל ארון נושאיו נשא, ועד"ז הוא התומ"צ עם נש"י כו' שהתומ"צ מגביהים ונושאי' את נש"י, ועי"ז הם מנושאות כו'.
ובזה יובן ג"כ ענין קריעת ים סוף, שפעם משמע שנש"י נתעלו על הים, ופעם משמע שהים נתבטל לפניהם, ושניהם אמת. דהנה ים ויבשה הוא בחי' עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגלי'כד, וכמו שארז"ל כל מה שיש ביבשה יש בים כו', רק שההפרש הוא שהברואים שבים הם מובלעים בים ואינם נפרדים כלל, משא"כ הברואי' שביבשה הגם שמקבלים חיות מהיבשה אעפ"כ הם נפרדים כו', ועד"ז יובן למעלה שיש בחי' עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגלי'. והנה נש"י כמו שנמשכו למטה הם בחי' ארץ וכמ"ש כי תהיו לי אתם ארץ חפץ, והארץ לעולם עומדת, עמד וימודד ארץ ויש פי' שקאי על נש"יכה שמדד שיקבלו את התורה, נמצא שנש"י נק'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור