אגרת ד'רג

ב"ה, ו' ניסן, תשט"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו, בשאלה:

א) בהנוגע לפלוגתא הידוע, בענין בין השמשות, איך נוהגים בזה הנשים בהנוגע לבדיקה.

והנה אף כי בזמן האחרון דוקא רבו המפלפלים עוד הפעם בענין השקיעה ובין השמשות הנ"ל, עד שגם ספרים נדפסו במקצוע זה נוסף על המאמרים בירחונים התורנים, מובן שלאנ"ש אין להם אלא פסק דין רבנו הזקן בסידורו, שהוא מהדו"ב לגבי השו"ע שלו, וידוע שגם דעת הגר"א כן היא (או"ח סי' רס"א, יו"ד סי' רס"ב ובשנות אלי' ריש ברכות, וראה ג"כ ס' גור ארי' לשבת לה').

ב) במ"ש בענין עונת ת"ח שהיא מליל שבת לליל שבת, והחמיר בזה בר"ח שער הקדושה (וכנראה כונתו לפרק ט"ז), ואם יש מקום לחלק בין שנה ראשונה לאחרי זה.

והנה חילוק זה לא מצאתיו בשום מקום, ואף שלא ראינו אינה ראי' בכלל אבל בנדון זה, כיון דלא אשתמיט בספרים הדנים בהנ"ל להזכיר חילוק זה, ה"ז גם ראי' מוכחת. והנה ענין זה ע"פ נגלה מבואר בנ"כ השו"ע או"ח סי' ר"מ, ואבה"ע סי' ע"ו, ויעויין שם באבה"ע בפתחי תשובה, מה שהביא בשם כרם שלמה.

והנה מ"ש בר"ח, מיוסד על דברי הזהר בכ,מ; ראה חלק א' י"ד סוף ע"א שם נו"ן ע"א, ובכ"מ, ונסמנו בניצוצי זהר לזח"ג מ"ט ע"ב.

ובהנוגע לפועל, אנו אין לנו אלא המבואר בכתבי האריז"ל. ואף שיש בזה חילוקי לשונות בין המובא בפע"ח למשנת חסידים ולטעמי מצות, הנה יש להכריע טעמי מצות ומשנת חסידים נגד לשון הפע"ח, כי "המשנת חסידים לא העתיק רק דברי האריז"ל, א"כ מסתמא ראה זה בכתבי האריז"ל" (פסקי דינים להצ"צ ליו"ד סי' קט"ז), וכן כטעמי המצות לרח"ו מאשר בפע"ח, שיש שם גם מדברי החברים, ובמ"ח הוא במס' השכיבה פרק י"א, ובטעמי מצות הוא בפ' בראשית (ד"ה בענין הזיווג ט"ז ע"א בדפוס ווילנא) [ואף שהקשה ע"ז בהגהות וחידושים לשער המצות ר"פ בראשית ממאמר רז"ל עונת ת"ח מליל שבת ללילי שבת ולא פלוג כו', הנה ידוע שאין מבטלין הוראה מפורשת מפני קושיא].

וזאת למודעי, אשר כל הנ"ל הן ע"פ נגלה והן ע"פ כתבי האריז"ל, בד"א שלא יבא ע"י פרישות לידי ענינים חמורים יותר מהאמור, אבל אם יש מקום לחשש זה, לפע"ד, ברור שיפרוש מהפרישות, ובמכש"כ וק"ו ממה שהובא בשם ספר חסידים בבית שמואל לאבה"ע ריש סי' כ"ג. - שוב מצאתי עד"ז בביאור הלכה למשנה ברורה באו"ח שם.

ג) במה שזוגתו מקפדת על מנהגי פ"פ התמוהים בעיניו, ולא נודעו בבית אבותיו.

והנה פשוט שבכלל בכגון דא יש להתנהג רק בדרכי נועם ועוד יותר ממרז"ל שלשה תהא ימין מקרבת וכו' כיון דפשיטא ששאלתו הוא במנהגים שאין בהם איסור. ואפילו בדרכים כאלה צ"ע אם כדאי לשנות מנהגי' היא, כיון שקרוב לודאי שע"י שיוותר מצדו על הענינים האמורים יוכל לפעול בנקל אצלה בהנוגע למנהגים שיש בהם נדנוד של איסור ואפילו בענינים שיש בהם רק משום תוספת הידור מצוה. ואם חלק ממנהגי' הנ"ל היא מלתא דתמי' באמת בסביבתו, הרי בטח במשך הזמן גם בעצמה תפרוש מהם מפני הרואים.

בברכה לחג פסח כשר ושמח.

Kehot Publication Society · commercial