אגרת ו'תרכא

ב"ה, ג' טבת, תשי"ט

ברוקלין.

ברכה ושלום!

במענה למכתבה מיום 1/21.

א) במ"ש בהנוגע לאחותה תי' והיחסים המשפחתים בביתה, בכגון דא רואים במוחש, אשר דברי ידידים ומכירים פועלים יותר מאשר של הקרובים, ולכן צריכים לבקש את ידידים ומכירים שידברו בזה ומובן באופן אשר לא י;63637#&ודע שממנה באה הבקשה.

ומובן גם כן שעל האחות, לא להקפיד אפילו על ענינים אשר לפי דעתה צודקת היא בהם, במאה אחוז, והרי גדול השלום ובפרט שלום בית, שכדאי להיות מעבירה על המדות ולהתאפק ובלבד להחזיק השלום.

ובודאי למותר לעורר, שעלי' להוסיף בשמירת חוקי ודיני טהרת המשפחה (נדה, הפסק טהרה, טבילה במקוה כשרה וכו') כי קורבה שלא כדין מביאה לריחוק, ותקותי שתמצא אותיות המתאימות איך להסביר האמור לאחותה תחי'.

ב) במ"ש אודות השכחה, מהעצות היעוצות בזה, להחליף הלימוד מזמן לזמן, ז.א.

שלא ללמוד משך שעות בענין אחד או בסגנון אחד, כי אם לאחרי לימוד כשעה או כחצי שעה, להחליף הלימוד בענין שני או בלימוד בסגנון אחר, וכהחילוק דבקיאות והעמקה וכו' ועוד מהעצות לרשום תוכן הענינים שלומדים או ראשי פרקים מהם.

ומאחר שלכל דבר צריכים סייעתא דשמיא, הנה האם תי' שלה והאחות תשמרנה על מנהג בנות ישראל להפריש לצדקה קודם הדלקת הנרות בכל ערב שבת וערב יום טוב, ושיבדקו את המזוזות בדירתן, שתהיינה כולן כשרות כדין, וכן את התפילין של הבעל שי' והיא (הכותבת) תפריש בכל יום חול, איזה פרוטות לצדקה לפני התפלה בבקר.

בברכה לבשו"ט בכל האמור,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

Kehot Publication Society · commercial