אגרת ו'תשג

ב"ה, כ"ח שבט, תשי"ט

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מי"א וכ"ג שבט,

ת"ל על הבשו"ט מהטבת מצב בריאות אמו שתליט"א, ואשר מרגישה טוב, ויה"ר עס זאל גיין פון גוט צו נאך בעסער.

לפלא גדול שאינו מזכיר דבר מהשתתפותו בהתועדות דיום ההילולא, והרי תאריך מכתבו הוא למחרתו ממש, ובפרט שפעולת התועדות הרי צ"ל ניכרת במשך שבועות וחדשים שלאחרי זה, וק"ל.

במ"ש אודות עבודתם, שאף שהקימו בתי ספר בהרבה מקומות, אין פירות.

פשיטא שאסור לומר כזה, שמלבד שהלימוד, בעת מעשה - ג"כ פעולה הכי חשובה היא, בהקו דסור מרע [שאין התלמיד נמצא בהשפעה בלתי דתית], הנה גם העשה טוב, פעולה רבה היא, שהרי לומד עניני תורה ומצותי', ואי אפשר שבמשך הזמן לא תהי' מזה פעולה ועכ"פ רושם.

וזהו נוסף על הנח"ר למעלה. ובפרט כפי המבואר בתניא קדישא (סוף פרק כ"ה) ויחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד, והרי אי אפשר לדעת השינוים לטוב שיהיו בעתיד, ואפשר גם בעתיד הקרוב. שאע"פ שבעבר לא נראו פירות [כאלו שגם העובדים יכירום במוחש] הרי מכאן ולהבא ישתנה לטוב בזה, ובעניני קדושה ובפרט בעניני חינוך באה"ק ת"ו - פשיטא שאין עתה הזמן לבטלם ולסוג אחור משטחי עבודה, אף שכמובן יש מקום לדון בהנוגע להתרחבותה, שבזה המצב דלכתחלה ולא בדיעבד.

במ"ש אודות שיעורים למבוגרים, מובן שגם זה חשוב ביותר, אבל כיון שמצומצמים באמצעים, לכאורה בזה צ"ל ההשתדלות לעודד שימצאו מלמד במקום, שיקח ע"ע שיעור כהאמור, ולכה"פ יסתפק במשכורת סמלית.

חוששני שעוה"פ נוהג בהיחס שלו דעד עתה לעניני שידוכין. ומובן שמוחה הנני נגד זה שעכ"פ ישנה הנהגתו בזה מכאן ולהבא.

בברכה לבשו"ט בכל עניניו הפרטים ובכל הענינים הכללים.

Kehot Publication Society · commercial