אגרת ו'תתצה

ב"ה, י"ז סיון, תשי"ט

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מי"א סיון, - בעת רצון יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע להמצטרך לו.

ובמ"ש אשר בדרך חסידות לא יוכל להתנהג - מובנת הפליאה והתמי', איך זה איש הישראלי ובפרט בן ישיבה, שולל מעצמו דרך בעבודת השם איזה שתהי', ובפרט שנפסק הדין, כל האומר שמועה זו נאה וכו' מאבד וכו' [ז.א. שגם הוא אומר, ששתיהם שמועות הן, אלא שאומר שבשבילו אין זה נאה (עיין היטב עירובין ס"ד ע"א)], וחבל שלא חלי ולא מרגיש, אשר סגנון האמור, הוא סגנונו של היצר וכו' ואין להאריך בדבר הפשוט, ובפרט ע"פ זכות מוצאו שהוא מגזע אחב"י הספרדים שמאז ומקדם התעסקו בלימוד פנימיות התורה, וזרוק חוטרא אאוירא אעיקרי' קאי.

כן מ"ש שלא מצא חבר, והיצר אינו מסור בידו, לא מצא דרך וכו' - כל הנ"ל הן מפיתויי היצר, וכמבואר הענינים בספרי מוסר ובספרי חסידות בארוכה, איך שהמלך זקן וכסיל בא בערמומיות לכל אחד ומנסה בכמה דרכים שונים ומשונים.

ויהי רצון שעכ"פ מכאן ולהבא, יזכור את האמור, אשר האמת הוא, אשר עומד הוא בקרן אורה, ז.א. בד' אמות של תורה, ועליו לנצל חלק יפה זה במילואו, ז.א. ללמוד בהתמדה ושקידה נגלה דתורה ופנימיות התורה, שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות ולקיים המצות בהידור ולעבוד השי"ת מבלי להתבלבל בפיתויי היצר.

בברכה לבשו"ט בכל האמור,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר