אגרת ו'תתעה

ב"ה, כ"ג אייר, תשי"ט

ברוקלין.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתביהם מט' אייר ושלאחריו, ובהנוגע למוסד החינוך כבר עניתי רשמית ע"ש ההנהלה במענה להמכתב שגם הוא הי' חתום עליו.

ובזה להוסיף שלצערי הרב אותו המצב הוא בהנוגע לשאר הפעולות, ובמ"ש שהכל תלוי ביחס והתנהגות דאיש אחד, מובנת הפליאה דיחיד ורבים הלכה כרבים הרי אין זה גזירת הכתוב כי אם ענין שכלי ומתאים להמציאות, אלא שמובן שהרבים צריכים להודיע ע"ד מציאותם בענין פלוני ובפעולה פלונית, שההודעה בזה הוא ע"י פעילות והודעה אודותה, וכשחסר בשתי אלו, עכ"פ בקצת, חסר גם בההלכה כרבים, וכיון שלעת הצורך מזדמנים כולם יחד, וכנראה ממה שחתמו כולם במכתב בהנוגע לבית הספר, פשיטא שעליהם להזדמן יחד ולדון על המצב בכללות, שככתבו המצב בכ"ז בא כתוצאה מזה ולא "שאין לשנות לטוב בהנוגע להבא".

ולאחרונה מובן שעלי להגיב בחזקה על סיום מכתבו, שאני מקשר הפרנסה המינימלית בפעולות בכרם חב"ד וכו', נוסף על הנקודה העיקרית שהזן ומפרנס לכל הוא השי"ת בורא עולם ומנהיגו, ב) הנה פשוט ג"כ (ותקותי שאיש לא יחשדני אחרת) שאיחולי, שיהיו מזוני רוויחי לכאו"א בפועל למטה מעשרה טפחים, ולא לקשר זה עם איזה ענינים שיהיו.

ומה שכתבתי בשייכות שני הענינים, היתה רק הבעת חוות דעתי בהנוגע להמצב כפי שרואה הנני אותו, ולא שאני המקשר ומתנה תנאים ח"ו ולא רק בהנוגע לעניני פרנסה אלא גם אפילו למזוני רוויחי כנ"ל.

וכיון שנמצאים אנו בימי ספירת העומר, שסופרים הימים לא במספר סדורי ראשון ושני, אלא במספר כוללי שני ימים וכו' ז.א. שגם ההארה דיום הקודם מצטרפת להארה דיום זה ופעולותי', הנה יהי רצון שיתקבצו החפץ הטוב של כאו"א מאנ"ש אשר במחנם הט' והרצון הטוב ופעולות הטובות שבהצטרף כולם יחד, בודאי שיוכלו לבטל ההעלמות וההסתרים ולהפיץ המעינות במחנם ובסביבתם, תורת החסידות הדרכותי' ומנהגי' בחוגים ההולכים ומתרחבים ומתוך שמחה וטוב לבב בהרחבת הדעת ובהרחבת הפרנסה.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.