אגרת ו'תת

ב"ה, ו' ניסן, תשי"ט

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו ממוצש"ק, בו כותב בשם חבירו בהנוגע לפסק דין מפורש בשו"ע אבה"ע, ובכ"ז בקש ממנו לשמוע ממני תשובה על שאלה הזאת, כדי שיהי' בטוח.

ולפלא הדבר, מה יש להוסיף חוזק ותקיפות לפסק דין מפורש בתורתנו הק' תורת חיים.

אבל כיון שכל ענין הוא בהשגחה פרטית, באתי להוסיף עוד נקודה בהאמור, שתקותי שימצא אותיות מתאימות להסבירו כפי הצורך, פרטי נקודה זו.

שבעניני נשואין, כל עשי' היפך דעת תורתנו תורת חיים, הנה נוסף על ענין העבירה ככל העבירות שבתורה, פרט נוסף ועיקרי, שבזה מחטיאים עוד אחד, את השני שבענין הנשואין, וגם ממשיכים צרה על הילדים הנולדים לאחרי כן, ופשוט גודל ענין מזכה את הרבים והפכו מחטיא את הרבים ותקלה לרבים.

ועוד זאת, שאף שבכלל אין לך דבר העומד בפני התשובה, הנה בהנ"ל אין מספיקה תשובת עצמו, אפילו כשתהי' בשלימות, שהרי עוד שני מעורב בהענין [ובפרט שיולדו ילדים, כמובן ג"כ ממ"ש בספר תניא קדישא סוף פרק ז'].

מהאמור מובן ג"כ, שכיון כלשונו במכתבו, השואל אוהב את הבחורה, הרי זוהי סיבה נוספת, שלא ימיט עלי' שואה, ע"י נשואין היפך רצון בורא עולם ומנהיגו, וק"ל.

ויהי רצון שכשם שכתב האמור, יבשר טוב בזה, שהשואל וגם הבחורה יבנו כאו"א ביתם בפ"ע דוקא בישראל על יסודי התורה והמצוה דוקא, שאז הוא בנין עדי עד.

ואנצל הזדמנות זו לעוררו על ההכרח הגמור לקבוע עתים בלימוד פנימיות התורה אשר בדורנו נתגלתה בתורת החסידות, שאם בכל הזמנים ובכל המקומות הי' הכרח בזה, עאכו"כ בתקופתנו זו ובמדינות אלו בפרט.

בברכה לחג הפסח כשר ושמח.

שאלה הזאת: בת נכרי לכהן.