אגרת ו'תשעח

ב"ה, י"ט אד"ש, תשי"ט

ברוקלין.

ברכה ושלום!

במענה למכתבה מיום 42/2, בו שואלת האם בחורה דתית יכולה להתחתן עם בחור שאינו דתי.

והנה מובן שענין שידוך, אין זה ענינו לחנך את מי שהוא מישראל ולשנותו מן הקצה אל הקצה, כי אם בעיקר לבנות בית בישראל על יסודי התורה והמצוה, ולחנך על טהרת הקדש הילדים כשיברכם השי"ת בפרי הבטן, ומובן ששידוך כהאמור, הרי זה יקשה ביותר וביותר שתוכל להביא את האמור בפועל, גם אפילו אם יבטיח שיעשה דתי, מובן שנוסף על זה שאי אפשר לדעת מראש שיקיים הנ"ל במילואו, הנה בכלל דתיות הבאה בשביל לעשות טובה למי שהוא אחר, ובפרט כשקשור זה בענין שידוך, מובן שאינה מיוסדה, והרי ענין הדתיות צריך להיות בכל יום ויום ולפעול פעולות בחיים, ואין זה בא כל האמור על ידי הבטחה בעלמא שיעשה את מה שיצוו לו.

מהאמור מובן, שכדאי שתתענין בהצעת שידוכים דבחורים לומדי תורה ומקיימי מצות בפועל, והרי כמה מאלו נמצאים במדינתה עתה.

במה שכותבת אודות תכנית לימודי', ומה שמדברת עם הבחורות וכן לקבל ספרות המתאימה לזה, הנה תפנה עד"ז להלשכה שלנו בכאזא, על פי הכתבת דלמטה.

בברכה לבשו"ט בכל האמור,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

Kehot Publication Society · commercial