אגרת ז'כז

שלום וברכה!

[שלהי תשי"ט]

... במה שהעיר כת"ר באגה"ת לאדה"ז פ"ג "כג' שעות לפני נ"ה" - כבר עמדו ע"ז קמאי מחסידים הראשונים ולא שמעתי ביאור בזה. ובשו"ת מהרש"ג ח"ב (לר"ש גרינפעלד. ברדיאב תרצ"ט) (סי' לד, עה) פי' בזה דבמדינת ליטא זהו זמן עה"ש או חצי שעה לפני זה. ובמחכ"ת אין דבריו מחוורין כ"כ.

ואואפ"ל: הא דהתנה מהני - כמש"כ באגה"ת - הוא מהירושלמי. ולפי גירסת הירוש' באותה ברייתא (תענית פ"א ה"ד) רשב"ג (במקום ראב"ש בבבלי) והכלל לכמה פוסקים (הובאו ביד מלאכי) דהלכה כרשב"ג לגבי רבי מותר רק עד קריאת הגבר (ודלא כפסק השו"ע סתקס"ד). ולמפרש בתמיד (כו, א) שזמנו שליש הלילה לאחר חצות ולמסקנת אדה"ז בסידורו שהיום הוא מנץ החמה - ה"ז לערך (וכהל' באגה"ת כ ג') ג"ש לפני נה"ח.

- ומש"כ בזח"ב (קצה, ב) והובא להלכה בשו"ע או"ח סמ"ז שקרה"ג הוא בחצות לילה - ע"פ המשנה דיומא (כ, א) עכ"צ לחלק בין קרא פ"א לשנה ושילש (ראה שם כא, א). - וצע"ק מרש"י ד"ה ולינה (זבחים כ, א) האי פורתא כו'. וראה ג"כ תוד"ה קורין (סוכה כא:). ואין הזמ"ג להאריך בכ"ז.

נדפסה בלקוטי ביאורים ח"ב ע' קו והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

האגרת היא אל מו"ה נתן נטע זובער, ונכתבה על גליון מכתבו מיום י"ד אלול תשי"ט.

כבר עמדו: ראה מ"ש בזה בקובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' עא ע' רלה ואילך.