אגרת ו'תרנט

ב"ה, כ"ד טבת, תשי"ט

ברוקלין.

שלום וברכה!

לאחרי הפסק ארוך נתקבל מכתבו מי"ז טבת.

ומה שכותב אודות השיתוף פעולות עם צעירי אגו"ח אשר נזהר בזה מללחוץ עליהם וכו'.

הנה מובן אף שבכלל נכונה השיטה שכשאין לוחצים על מי שהוא, הרי עושה הוא הענין בחיות יותר, וכמאמר חז"ל רוצה אדם בקב שלו מתשעה קבים של חברו. אבל לאידך גיסא, מובן שהנ"ל הוא רק בהנוגע לאופן השפעה עליהם, אבל ההשפעה עצמה מוכרחת, שהרי בכללות נאמר ותשועה ברוב יועץ. על אחת כו"כ בהיחס בין צעירים לזקנים, וכידוע מאמר רז"ל בזה. וכמה אופנים ודרכים גם בדרכי נועם להביא ההשפעה וההוראה באופן שהמקבל יאמר שמדעת עצמו בא על הנקודה.

במה שכותב ע"ד קישורי מכתבים עם המחונך שלו, מובן שאין זה מספיק, ובודאי ישתדל למצוא אופן כתיבה שיביא אשר המושפע שלו יענהו, כי הידיעה גופא שצריך לענות למי שהוא מביאה להוספה והשתדלות שהמצב יהי' באופן שיגרום נח"ר למי שמודיעים לו. ומה טוב שבין ידידיו כאן ימצא כאלו שיעמדו עם הנ"ל בקשר פנים אל פנים, כמובן באופן דיפלומטי, שלא ידע שממנו בא הבקשה וההתעורות. ואם אפילו השתדלות זו דידידיו לא תהי' כ"כ וגם לא בענינים הפנימים, בכל זה בטח גם זה יוסיף - ע"י המעלה שזהו בקירוב מקום.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

Kehot Publication Society · commercial