לבנים כשלג רק כצמר שנמוך במראה הלבנונית מן השלג כדתנן במראות נגעים בהרת עזה כשלגיא כו' שאת כצמר לבן כו', ולהיפוך אפשר לפרש למעליותא שמה שאמר כצמר יהיו קאי על מדריגת התשובה שצ"ל בעומק יותר לעורר למעלה בחי' צמר שאף שאינו לבן כמו שלג עכ"ז הואיב בחי' גבוה יותר מבחי' שלג כמ"ש לבושי' כתלג חיוריג ושער רישי' כעמר נקא, נמצא שבחי' השלג הוא רק לבושי' אבל הצמר נק' שער רישי' שהוא נחשב עצמי' לגבי לבושים כדמצינו בענין הטבילה (כי התשובה נמשל למקוה כמ"ש מקוה ישראליד כו' שהובא על מה שארז"ל אשריכם ישראל כו' ומי מטהר אתכםטו כו') טבל את גופו ולא טבל את בגדיו עלתה לו טבילה אבל טבל כו' ולא טבל את שערוטז ואפי' מקצת שערו לא עלתה לו טבילהיז, מכלל שהם נחשבים מכלל עצמי' האדם, וכן מפרש בסידור ע"פ הנותן שלג כצמריח, שבשלג שהוא בחי' ח"ס דא"א מאיר בחי' צמר שהוא בחי' גלגלתא שמאיר בו חסד דע"י והוא שבחו של מקום כמבואר שם באריכות. והנה לפ"ז יתפרש הכתוב אם יהיו חטאיכם רק כשנים לכל הפי' הנ"ליט, אז אפי' כשלג ג"כ ילבינו, היינו שאם יעורר בתשובתו למע' רק בחי' שלג שהוא י"ג מדות דא"א יומשך משם ג"כ הסליחה, אבל אם יאדימו כתולע שהוא יותר מכן אז אין מספיק התשו' כשלג היינוכ מבחי' יג"מ דא"א אא"כ כצמר יהיו דהיינו שיעורר למעלה בחי' צמר שהוא בחי' ע"י אזי משם יוכל להמשיך לו הסליחהכא. והנה להבין כל הנ"ל יש להקדים שלשה חילוקי כפרה שהי' רי"ש דורשכב, עבר על מ"ע ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו עבר על מל"ת תשובה תולה ויוה"כ מכפר, עבר על
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור