בענין פורים מארז"ל חייב אינש לבסומי בפוריאעה עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, וזה פלא גדול, הלא כל עיקר שמחת פורים בשביל הנס, ואיך חייבו חכמים לבסומי עד שישכח כל עיקר הנס, ומה תועלת יש בבלבול השכל, וגם מ"ש המפרשיםעו שלא יוכל לחשובעז הגימט' בין ארור המן לברוך מרדכי, ג"כ אינו מובן כיון שחושבני' דדין כחושבנא דדין, מהו לחשוב, והנה מספר שנות האבות הם תק"ב כנ"ל כמספר ברוך מרדכי או ארור המן.
והנה להבין כל הנ"ל צריך להבין ענין הגורל בעבודת ה', דהנה כתיב ישמחו השמים ותגל הארץעח, ומרומז בר"ת שם הוי', י'שמחו ה'שמים מרומז אותיות י"ה שהו"ע חו"ב, ו'תגל ה'ארץ מרומז אותיות ו"ה שהוא מדות ומל', כי המוחין נק' מקיפים והמדות ומל' פנימי', כי כמו שהשמים מקיפים את הארץ וכל מה שבארץ כל פרטי דצח"מ יש להם שרש ומקור בשמים כמאמר אין לך עשבעט כו' רק שבשמים הם בהעלם ובדרך כלל, הגם שכל צמח יש לו מזל מיוחד עכ"ז אינם מחולקים ומפורדים כמו למטה בגשמי' והארץ היא מוציאם מההעלם אל הגילוי ומחלקם לפרטים מחולקים וכן המוחין לגבי המדות, דהנה שרש המדות ישנם בשכל כמו מדות שבשכל רק ששם אינם מורגשים עדיין למהות מדה כמו בלב, והראי' שסברא אחת המטה כלפי דין תוכל להתהפך כלפי חסד, כידוע ע"פ כי יצר לב האדםפ כו', שקודם המבול היתה מטה סברא זאת כלפי דין כו', ואח"כ וירח ה' כו' ויאמר לא אוסיףפא לקלל כו' ג"כ מטעם כי יצר לב האדם כו' ובפרט במדת המל' ששם נעשו נגלים ומחולקים בפועל ממש, ולכן המדות ומל' שהוא ו"ה מרומז בתיבות ותגל הארץ והמוחין מרומזים בתיבות ישמחו השמים, ולכן ארז"ל שמן הארץ עד לרקיעפב מהלך ת"ק שנה, כי הנה ע"ס הם חמש כנגד חמש כדאיתא בס"יפג וכ"א כלול מעשר ועשר מעשר, וזהו שמן המל' עד החכ' יש ת"ק מדריגות, ולכן שנות האבות הם כימי השמים על הארץ, כי כל עבודת האבות הי' להוסיף אורות בע"ס דאצי', ולכן הי' ג' אבות כנגד ג' קוין, ואברהם הי' מרכבה לקו הימין חח"ן שהוא עמוד גמ"ח כמ"ש בס' הבהיר אמרה מדת החסדפד כו', ויצחק מרכבה לקו השמאל בג"ה שהוא עמוד העבודה ולכן הי' עולה, ויעקב מרכבה לקו האמצעי דת"י שהוא עמוד התורה כמ"ש ויקם עדות כו' ותו' שם בישראלפה, ולכן חיו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור