ת"ק שנים (לבד הב' שנים קודם שהכיר) כי בכל שנה המשיכו תוס' אורות בבחי' ומדריגה א' מת"ק מדריגות שמן החכ' עד המל' כנ"ל. והנה בבחי' זו יש לעו"ז כי כמו שיש שמים וארץ בקדושה כן יש שמים וארץ בלעו"ז כמ"ש כי שמים כעשן נמלחו והארץ כו' דמפרש בת"זפו דקאי על ס"מ ובת זוגי', כי כמו שיש ע"ס בקדושה כן יש עשר כתרין דמסאבותאפז ונחלקים ג"כ בכלל למוחין ומדות שהם שמים וארץ, ובפרט לג' קוין ובפרטי פרטיות לת"ק מדריגות שמן הארץ עד לרקיע.
והנה בקדושה נק' מדריגות* הללו בשם ברוך מרדכי שהוא בגימט' תק"ב עם ב' מדריגות שקודם שהכיר (שהוא ענין חי' ויחידה כנ"ל), כי כל ההמשכות שניתוסף אורות בע"ס ע"י מעשה המצות שע"י שמירת ל"ת ממשיכים בחי' י"ה וע"י מ"ע בחי' ו"ה הם נמשכים ע"י החכמה שהוא בחי' מרדכי כדמתרגמינן מירא דכיאפח, ובלעו"ז כל הת"ק מדריגות נק' בשם ארור המן כי כללות הכתרין נק' ארורים כידוע, והמן הוא בחי' חכ' דקליפה שהוא תכלית הגסות, לנגד בחי' חכ' דקדושה שהוא תכלית הביטול, ולכן ע"י פגם מל"ת נעשה תוס' יניקה במוחי' דלעו"ז וע"י העדר מ"ע במדות דלעו"ז, והנה עז"נ והיתה נפש אדוני צרורהפט בצרור החיים את הוי', שע"י מ"ע ומל"ת שמזכך שם הוי' שבנפשו מעורר עי"ז ג"כ שם הוי' למעלה שהוא בחי' ע"ס כנ"ל, ונפש אויביך ע"י פגמיו בעשה ול"ת יקלענה כו', אבל למעלה מע"ס שם אין שום מנגד בלעו"ז.
כי הנה כתי' והי' על מצחו תמיד לרצוןצ כו', ופי' בשל"הצא המרוצה תמיד בכל פעם, והכוונה שאין שם נגד הרצון, כי הנה אנו רואים שהרצון הוא המנהיג באדם ושליט על כל כחותיו רק שהרצון הפרטי יש כנגדו שלילת הרצון לפ"ע תוקף הרצון בדבר פרטי לפ"ע זה הוא המיאון וסלידת הרצוןצב לאחוריו מדבר שהוא נגד רצונו, ולכן אנו רואים שהרצון באדם הנמדד ע"פ השכל הוא מוגבל הן מצד המשפיע, הן מצד המקבל, דהיינו לבד מה שישלם לעושי רצונו ויעניש לעוברי רצונו, הנה בעושי רצונו גופא יש הבדל בהשכר עבור מילוי הרצון לפ"ע תוקף הרצון שיש לו בהדבר, וכן בעונש לפ"ע תוקף שכנגד הרצון, ולכן כל הנהגות האדם מוגבלים הן מצד המשפיע לוותר לפי כחו ויכולתו, והן מצד המקבל לפ"ע פעולת המקבל וזיכוכו, והנה כ"ז הוא כשמתנהג ע"פ רצון הפרטי המלובש בתוך השכל ונגבל ע"פ השכל שמדדו, אבל כשמאיר באדם הרצון פשוט כמו בעת שמחת בנו יחידו, אזי יסולקו כל המדידות וההגבלות עד שיוותר יותר מכפי כחו ויכולתו, וגם
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור