כנס"י לתולעת מה התולעת הזה אין כחו אלא בפיו שמכה ארזים בפיו, כך כנס"י אין כחם אלא בפיהם, ופי' ארזים היינו הגסות כמארז"ל מי שהגביה א"ע כארזקצה מה תקנתו ישפיל א"ע כאזוב, כי הפר"ע עיקרו בא מצד הגסות שהוא מקור כל מיני רע, ותקנתו להכות הארזים הוא בפיו דהיינו ע"י אותיות התו' והתפלה, כי ארז"ל שמט"ט קושר כתריםקצו לקונו מתפלותיהם של ישראל, כמו שאנ"ר שכל הנמצאים נחלקים דרך כלל לד' סוגים כוללים דצח"מ, והדומם למטה מכולם והמדבר הוא למעלה מכולם, והם כנגד ד' יסודותקצז ארמ"עקצח ואנו רואים שהכתר הוא מאבנים שהוא דומם היותר אחרון במדריגה ונעשיתקצט כתר על מין היותר גבוה דהיינו על ראשו של מלך שהוא הגבוה ומשובח שבמין המדבר ועי"ז נעשה מלך דוקא, אך באמת לא מכל הדוממין עושין כן כ"א דוקא מאבנים טובות שהן בהירות ומאירות דוקא, כי זהו דבר פלא שהדומם שעיקרו יסוד העפר יהי' מבהיק כאש שהוא היסוד היותר נעלה ויהי' מנוקה כ"כ מהעפרורית, ולכן הוא יותר משובח מהמדבר בעצם, ולכן עושין מזה דוקא כתר ועטרה, וכן בנפש האדם יש בחי'ר אלו, הדומם הוא האותיות והצומח הם המדות שצומחים מקטנות לגדלות, והחי הוא השכל שמתנענע ממקום למקום, היינו מחסדים לגבו', והמדבר הוא עצם החכ', ולעשות כתר הוא שינוי רצון למי שפגם בכח הרצון שבנפשו, וכן למעלה פגם בבחי' הרצה"פ כנ"ל בענין לא יאבה כו', ולעשות רצון מחדש כמו יהי רצון הוא דוקא ע"י אותיות התורה והתפלה וסידור שבחיו של מקום שמעורר את אותיות עצמיי' שבנפש, כי הנפש מליאה אותיותרא, ודוקא כשהם מנוקים מעפרורית והגשמה ומבהיקים כאש, דהיינו שהם בתכלית הביטול והשפלות וההכנעה כפי' הפשוט של תולע כמ"ש ואנכירג תולעתרב כו', וכמו ואלה שמות הגבורים כו' הוא עדינו העצני וארז"ל שהי' מעדן עצמו כתולעתרד, ועי"ז יוכל לתקן בחי' תולע שבלעו"ז ויגן מן היסורים ויוליד רצון מחדש למעלה לתקן נפשו ולעורר עליו ר"ר ממקור הרחמים, ויטהר נפשו באזוב כמארז"ל מה תקנתו ישפיל א"ע כאזוב כו', ועי"ז תכבסני באזוב ואטהררה כו'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור