שע

שאין ערוך לכן זה ע"י ממוצע דכתר, ב' בחי' ע"י וא"א, ע"י המתנשא, המעתיק הרי', המעתיק מספר, וא"א ראשית הנאצלים ב' בחי' שבממוצע, ים וארץ, ים המעלים, וזהו עד שלנבה"ע האצי' כמ"ש בעה"ק^ד, הי' הוא ושמו כתר, אין דיש דחכ', אך באמת עוד גבוה יותר אצי' אדם דעשי', וכתר יצי', א"ק בריאה, ובין בריאה לאצי' דכלליות הוא כדוגמת עתיק שנת' בזהר"ק, וכמו מל' דאצי' דפרטי ממוצע, כן בכלליות כו'.

ובד"כ הממוצע בחי' מל' דא"ס ויש בו ב' בחי' ים וארץ^ה, כי הק"ו זהו ממכ"ע, והצמצום הוא להעלים את אצי' דכלליות וזהו ענין ים סודכ"ד מעלים בחי' יש האמיתי, ונמצא כי גם לפני הצמצום יש ים וארץ, היינו מקור המעלי' ומקור המגלה, ש' הוי' ש' העצם, שמו בלבד ג"כ הוי', וכתי' לה' הנראה, וכתי' להוי' המסתיר ב' בחי' ים וארץ, והיינו כי כל ענין א"ק דלכאו' ש' זה הוא ב' הפכי'^ו, אדם הרי זה נברא, וקדמון היותו קדום, ואיך הוא, צ"ל ענין מח' ודבור, דבור גילוי לזולתו מח' לגבי עצמו, וכשעלה ברצונו, הנה הרצון הוא התהוות, אך ענין גילוי הרצון שהוא בחי' מח' היותה מגלה העלם העצמי לגבי עצמו זו א"ק, מילה מורכבת פי' היותו אדם לפי שזהו מקור שיומשך אח"כ מזה גם אדם דעשי', ומ"מ ה"ז קדמון כי הן אמת שהמח' ה"ה נברא אמנם כ"ז באדם אבל אצלו ית' כשם שהוא קדום כן מח' קדומה ולכן בחי' ציור אדם דא"ק להיותו גילוי העלם העצמי לגבי עצמו עדיין אין זה בגדר קריאת ש' אדם כ"א אדם קדמון להורות על ידיעתו, ולכן להיות א"ק זהו ע"י צמצום, כי לגבי עצמו' כבריאה יחשב, ויש עדיין בחי' אצי' שבעצמו' כנ"ל ע"ד בריאה גילוי גבי עצמו כן יש אצי' שהוא שורש הפרשת הארה כו', וביניהם ממוצע, כמו בחי' מל' שבאצי' דפרטי, וכמו"כ יש מה ששיער עצמו בכח, יש שם ג"כ כל בחי' אלו. ונמצא כי יש ים וארץ לפני הצמצום בפועל.

וזהו פלג אלקים מלא מים, מי אלה ב' הפכי' אותי' אלקי' וע"י גילוי מי באלה ע"י נעשה מלא מים הוא בחי' ים בכ"מ ואז נמשך אח"כ גילוי הארץ ע"י העלם, ונמצא כי ענין קרי"ס הוא עד רום המעלות, וזהו ולכן קרי"ס הי' ע"י ג' פסוקי' ג' אבות, ויט יעקב^ז, אויר קדמון בחי' רוח קדים, ועי'ז נמשך להיות פקדת ארץ ותשוקקי', נש"י ארץ, קדמו לכ"ד אפי' לתורה כמ"ש בתד"א, ולכן יעקב מקור יב"ש^ח אויר קדמון, הוא המעורר בשורש שרשם להיות גילוי מי דהעלם באלה דהעלם ולכן ע"י פקידה זו מתמלאת תשוקת הארץ דוקא להיות כי הם המעוררים.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org