מ

חדשה שז"ע ברכת השחר כמ"ש מזה במ"א^כג, ועז"נ לעולם ה' דברך נצב בשמים שתמיד עומד דבר ה'^כד להחיות השמים עד"מ, לפי שבטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית. אמנם הנה כל זה הוא בדרך העלם והסתר הבורא מהנברא שדבר המהוה מסתתר מדבר המתהוה, שז"ע בריאה יש מאין כמ"ש מזה במ"א^כה. אבל יש עוד בחי' א' שז"ע בחי' תוס' וריבוי אורות שזהו רק לפרקים, אבל זהו עיקר בחי' ההמשכה כי תוספתו של הקב"ה מרובה על העיקר כו' שז"ע בחי' אור חדש על ציון תאיר^כו בחי' תוס' וריבוי אורות כו'. ויובן דבר זה ממשארז"ל צמצם שכינתו בין שני בדי ארון^כז, וכתיב כי בענן כו' ונועדתי לך שמה, שלכאורה מהו השבח והרבותא בזה הלא מלא כל הארץ כבודו כתיב, וכתיב את השמים ואת הארץ אני מלא, דלית אתר פנוי מיני' כלל ומהו השבח כו'. אך נודע התירוץ בשם הה"מ נ"ע^כח שמה שמלא כל הארץ כבודו זהו רק בהעלם, אבל צמצם שכינתו בין ב' בדי הארון להאיר בבחי' גילוי, וע"ד לע"ל דכתיב ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר, כי ביום ההוא יהי' ה' אחד כו' ויראו הכל בבחי' ראי', ועכשיו הי' זה בבהמ"ק לבד ולכן הי' ע"י צמצום כו', ועד"ז יובן ענין תוס' אורות שיאיר בחי' אור חדש בבחי' גילוי אלקות בחי' השפעה פנימיות כו'.

וזהו שמסיים בזהר בשעתא דרוחא דכל רוחין ארים בסימא דנשמתא, שלכאורה צ"ל מהו ענין רוחא דכל רוחין הלא הזכיר תחלה רק רוחא עילאה. אך י"ל דרוחא עילאה שהזכיר תחלה ורוחא דכל רוחין זהו ענין ב' בחי' הנ"ל, הא' בחי' המחדש בטובו בכל יום תמיד כו' זהו בחי' רוחא עילאה, ולכן כמו שבבחי' חידוש הישנות צ"ל לעולם ה' דברך נצב בשמים דאל"כ הי' לאין ואפס, כמו"כ בבחי' רוחא עילאה אמר ר' יוסי בשעתא דרוחא אסתליק כולהו מרפפין וזעין ועלמא ארתת הה"ד המרגיז ארץ כו' ועמודי' יתפלצון מל' ותכסיני פלצות. ואח"כ אמר בשעתא דרוחא דכל רוחין ארים בסימא דנשמתא הכוונה בזה על בחי' תוס' אורות הנ"ל, שז"ע בחי' השפעה פנימי' כו'. ויובן זה ממה שאנו רואים שלמטה יש ד' בחי' דצח"ם, דומם הוא בחי' היותר נמוך ופחות במדריגה, וצומח יותר נעלה ממנו

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org