[וביום הביכורים]
שסג
לע"ל שיהי' ואת רוח הטומאה אעביר כו' לא יצטרך למקל כ"א והניף ידו, ומ"ש מטה עוזך פי' מטה הוא ל' ממשלה.
[פג)] ובזה יובן ג"כ מה שבים נא' והחרים ובנהר והניף, ומדוע לא נאמר לשון חרם גם בנהר או ל' הנפה גם בים, והיינו כי ים שהוא מעלים אור האצי' שפועל התהוות בי"ע יחרימו ה' לע"ל מכל וכל, בכדי שיוכלו לבוא לגילוי אור האצי', שבכלל אבא מקננא באצי', אמנם זהו דרך מעבר הבינה בחי' השגה, לכן יניף ידו על הנהר לבטל את בחי' השגה זו בכדי לבוא לבחי' אוא"ס שלמעלה מהשגה, ומ"מ מפני שגם מה שעכשיו למעלה מהשגה ישיגו זה ע"ד ברק המבריק דעכשיו, ולכן יניף על השגה דעכשיו ולא להחרים מכל וכל לגמרי. ויכהו לז' נחלים ז' בקעי' ובאמצע ישארו המים, להורות שמה שעד עכשיו הי' למעלה מהשגה יבוא לע"ל בהשגה, אמנם ההשגה תהי' ע"ד השגת החכ' ולא הבינה, ולכן לא יהי' הנהר ע"ד רחובות הנהר וכציור נהר הנפסקלב לחלקים כו'. וזהו שא' במד"ר הבל הבליםלג על ז' ימי בראשית, בשלישי יקוו המים ולע"ל והחרים, והיינו כי ז' ימי בראשית הם הבל, פי' ששרשם מבחי' הבל שהם מילוי שם ס"ג שעולה מספרו הבל, אמנם לע"ל שיתעלו לבחי' ע"ב שהוא בחי' אזרח שלמעלה מתהו ותיקון כמ"ש בהגהו' לד"ה ראה אנכי דתרך"בלד, ולכן והחרים כו'. ומה שיהי' מספר ז' נחלים לע"ל הוא ע"ד שאה"כ והי' מספר בנ"י אשר לא יספר וכענין שנת' בד"ה ועמדו רגליולה ובד"ה ויצווםלו שיש בחי' אותיות אשר אם היו באים לגילוי הי' נעשה מהם מספר רב כו', אמנם הנה הם עדיין קודם התגלותם בבחי' בלי מספר, ושרש ענין מספר ז' כי קרי"ס הי' לי"ב קרעים נגד י"ב בקר, להיות כי ע"י הים עלו שבטי ישראל מבחי' י"ב בקר דבריאה לבחי' י"ב גבולי אלכסון דז"א, אמנם לע"ל ע"י הנפת הנהר יתבקע העלם דאימא שהיא אם הבנים ז' מדות, ויבואו לשרשן ז' תחתונות דעתיקא והוא מה שז"א בעתיקא אחיד ותליא. ואיך יהי' הגילוי אם שיתגלה ז' תחתונות דע"ק בז"א או ז"א יתעלה בע"ק, זהו הפלוגתא בין הת"י לרש"י, וכפלוגתא של הזהר עם האריז"ל. ופי' והדריך בנעלים, פי' שנש"י יצטרכו לנעלים ע"ד שעכשיו יש בחי' מלאכים שנק' בשם נעל דשכינתא, ע' בלק"ת בד"ה מה יפו פעמיךלז, כן לע"ל כשיתעלו ישראל כ"כ ידריכו בנעלים, פי' שההילוך שלהם יהי' ע"י נעלים המסתירים עוצם מעלת נש"י בכדי שיוכלו הנבראי' שלמטה מהם לקבל מהם, וכענין עתידים צדיקי' שיאמרו לפניהם קדוש ונודע כי קדוש אומרים השרפי' דבריאה שמתהוים ע"י נעל דשכינתא דאצי', כן יהי' לע"ל בישראל. וביאור הענין בכלליות דג' בחי' אדם הם ג' עולמות בי"ע, ובזהר הרקיע כ' שיש כדוגמת עתיק לעילא מגלגלתא דא"ק, שזהו אצי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרל"א ח"א
- מזהה
- rh-nmy11kge
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.