כי ביום הזה יכפר
קפח
הסתלקות וע"י הלבושים דתורה ומצות ותפלה עושים בנין המל' שתהי' בפרצוף שלם להשפיע בבי"ע ולא תסתלק ח"ו למעלה, ועז"נ כבוד חכמים ינחלועו שבחי' מל' הנק' חכמה תתאה נוחלת בחי' לבושי' הנק' כבוד להיות שרשם בל"ב נתיבות החכ"עעז בתורה הנק' כבוד, כן יש זלעו"ז בחי' מל' דקליפה הנק' אש זרה ונבנית ג"כ ע"י הלבושים דמח' ודיבור ומעשה שעז"נ וכסיל מרים קלוןעח שנעשה הרמה לבחי' קלון שהוא בחי' המל' דקליפה כי אין לה קיום ג"כ רק ע"י הלבושים והיינו ע"י המחשבות והדיבורים וכל המעשים אשר לא לה' המה וכאשר האדם נמשך ח"ו בג' לבושי' הנ"ל אזי נזרק ונתרחק בריחוק אחר ריחוק מבחי' הקדושה וכמ"ש ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלעעט כי כף הקלע הוא בחי' המחשבה אשר לא לה' המה המלבישים את הנפש מראשה ועד רגלה ועי"ז נזרק למרחוק יותר בבחי' פירוד מאלקות ח"ו. והנה גם בג' לבושים אלופ שבזלע"ז לא ראי זה כראי זהפא כי ידוע דהרהורי עבירה קשים מעבירהפב ואעפ"כ אין עונשין אלא על המעשה, הענין הוא כי כמו שבסט' דקדושה עיקר הביטול לבחי' אלקות הוא במח' דייקא כך להיפוך ח"ו עיקר הריחוק הוא בבחי' המחשבה, אך אעפ"כ העונש שהוא מניעת ההתפשטות שפע אור האלקי בנפשו אינו אלא דייקא ע"י המעשה [... ויובן ע"ד מ"ש בביאורי זוהר במאמר כשושנה בענין כי על אפיפג כו' שיכול להיות סילוק פנימי' הרצון ואעפ"כ בחיצוני' יכול להיות כל היחודים עליונים כו' יעו"ש, כן גם בכאן עיקר הריחוק שהוא מצד סילוק רצונו ית' ממנו הוא ע"י הרהורי עבירה אך אעפ"כ יכול להיות המשכת אלקות בנפשו בחיצוני' והעונש של מניעת השפע אינו רק מצד המעשה כו' וד"ל. ..]. והנה כאשר כבר נמשך בג' לבושים דאת זה לעומת זה ח"ו אין תקנה כ"א ע"י התשובה שזהו בחי' חילא יתירפד וכמו ראב"ד שיצתה נשמתו בבכי'פה ואמר רבי עליו יש קונה עולמו כו'.
וביאור ענין דמשכין לי' בחילא יתיר הנה ידוע דאית רצון ואית רצוןפו, שיש רצון הנולד ע"פ טעם ושכל וכן יש רצון שלמעלה מן הטעם אבל מ"מ הוא מקור לטעם ושכל וכמ"ש רואים בענין הרצון שהוא למעלה מן המח' ושכל אך אעפ"כ נולדו ממנו מחשבה ושכל לחשוב ולהשכיל מה שהוא רוצה [... והנה גם
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור