אגרת ו'תשכז

ב"ה, כ"ב אדר א', תשי"ט

ברוקלין.

ברכה ושלום!

במענה למכתבה בו כותבת ראשי פרקים מאשר עבר עלי' מעת חתונתה ועד היום, והרושם שפעל עלי' עד שרצונה וכו'

ולאחרי קריאתי מכתבה בעיון, דעתי, שלמרות כל המאורעות בלתי רצוים שקרו, אין בהם כלל וכלל יסוד להרוס ח"ו בית מישראל, אשר תכליתו וענינו הוא כנוסח ברכת הנשואין, בנין עדי עד, ובפרט שהמאורעות קרו בעת טלטול ממקום למקום, לא רק במובן הגשמי אלא גם במובן הרוחני, שהרי ההעתקה לחיי נשואין ומארץ לחוץ לארץ וכו' שינוי עיקרי הוא, ובפרט בהביא בחשבון גודל ענין השלום בכלל ושלום בית ביחוד, עד שאמר הקב"ה מוטב שימחה שמי על המים בשביל לעשות שלום בין איש לאשתו, עלי' לברר טענותי' לפני רב מורה הוראה בישראל אשר בכאן, כמובן בנוכחיות בעלה שי' בכדי שישמע הרב הטענות והמענות משני הצדדים זה בפני זה, שזהו תנאי עיקרי בבירור האמת, ובודאי שימצאו כמה דרכים ואופנים לתקן ולשפר היחסים זל"ז, כמובן באם יהי' רצון משני הצדדים, ז.א. שלה ושל בעלה, ורצון זה חוב קדוש עליהם, כהוראת חז"ל בכמה מקומות ומהם גם בהנאמר בכל יום ויום בתחלת היום, שאוכלים פירות השלום בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא.

תקותי שתתבונן בשורותי האמורות אף כי מעטות - בכמות - הנה, התבוננות מתאימה לרציניות וחשיבות הענין, והשי"ת יצליחה.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.