אגרת ו'תתקסה

ב"ה, ח' מנ"א, תשי"ט

ברוקלין.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מה' מנ"א, בו כותב ראשי פרקים מאשר עבר עליו לאחרונה - ותקותי חזקה אשר בכל מקום שנמצא אינו מסיח דעתו ח"ו מתפקיד כאו"א מבני ישראל, כדבר משנה, אני נבראתי לשמש את קוני, וכמבואר בכ"מ שעבודה זו היא אורח חיים יום יומי בדרך התורה והמצוה, שבזה כלל גדול מיוסד על ואהבת לרעך כמוך, להשפיע על אנשי סביבתו, שגם הם יתנהגו באופן האמור וכבר הבטיחו חז"ל דברים היוצאין מן הלב נכנסים אל הלב של השומע, ובפרט ועיקר הוא אשר בעצם כל אחד מבני ישראל לבו ער הוא להקב"ה לתורתו ולמצותיו, אלא שאצל חלק מהם פנימיות לבבו מכוסה בשכבה של עפר טיט וכו' וכשמי שהוא מסייע להסיר השכבה ההעלם והסתר, גם זה הצריך לסיוע, מסייע מפנימיות לבבו, אם בידיעתו או גם שלא בידיעתו, וכמובן ג"כ מהמבואר בארוכה בספר תניא קדישא, בענין האהבה מסותרת שבלב כל ישראל אשר ירושה היא לנו מאבותינו, ועתה בפרט הזמן, שאין לחכות בפעולות בהנוגע להזולת עד שיגיע המשתדל הוא לשלימות שלו, כי אם צריכים הענינים להעשות בבת אחת, ואדרבה כל סוג פעולה מסייע להצלחת סוג השני, וכנראה גם במוחש, וכיון שחי עתה חיים המיוסדים על משמעת וקבלת עול, בודאי שעושה ק"ו בנפשו, ומה בהנוגע לפקודות בשר ודם כך, עאכו"כ לפקודתו של יוצר האדם הוא ממה"מ הקב"ה.

במ"ש אודות אביו שי' האם יחליף המקצוע שלו - בכלל הנהגה בכגון דא היא, שלא לעזוב ענין של פרנסה עד שתהי' השערה מבוססת שבהמקצוע בו רוצים להתעסק פרנסתו מצוי' ע"פ השערה קרובה לודאי.

בעת רצון יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מתאים לתוכן כתבו, ויהי רצון שיבשר טוב בכל הנ"ל ובזה כמובן גם בענין הפצת המעינות אשר עי"ז מקרבים היעוד שבין מצרים אלו נזכה בעגלא דידן שיהפכו לששון ולשמחה לנחלה בלי מצרים.

בברכה לבשו"ט,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

שידוך עם כזו שיחסה לתומ"צ אינו כדבעי - מובן שקשור עם הסתבכויות רבות, ושלא תמיד אפשר להעריכן מראש.