אור כמו בשמחת בנו יחידו, או כשניצול מן הסכנה וכדומה, או שמזכין אותו מלמעלה בשמחה של מצוה כמו לא הוה פסק חוכא מפומי'קה כו', אבל למעלה אינו מובן מאחר שנתינת עצמותו הי' באופן שלא יתגלה בעולמות רק רצון הפרטי המלובש בע"ס, איך ובמה פועלים שיאיר בחי' רעדכ"ר).
אך הנה ע"ז נאמר גם את העולם נתן בלבו של אדםקו, שע"י שהאדם מעורר בעצמו כחות הנעלמים והפשוטים יעורר למעלה ג"כ בחי' רצה"פ שיאיר בעולמות ומשם יומשך סליחת עוונות, ולזה צוה השי"ת שביום המיוחד לסליחת עוונות יפיל הכה"ג גורל על הקרבן, דהנה הגורל בנפש האדם הוא נתינת עצמותו למעלה מן הטו"ד, רק התעוררות רצון הפשוט, דהלא בדבר שהשכל מחייב לעשות באופן זה דוקא, או שהמדות שבלב מטין לצד א' דוקא לא יפיל הגורל, אם לא בדבר שהוא מסופק ואין לו שום הכרע לא בשכלו ולא במדותיו איך לבחור, אז מטיל הגורל, והרי בשעה שיוטל הגורל יש לו רצון פשוט בהשתוות על שני הצדדים דבר והיפוכו בהשוואה, והוא נותן א"ע שכשם שיצא ע"פ הגורל כן יטה רצונו בהחלט, נמצא שהטלת הגורל הוא התעוררות רצה"פ ונתינת עצמותו למעלה מן הטו"ד, ובפרט שהגורל של כה"ג הי' נוגע לחיות הכללי של נש"י ברוחניות וגשמיות, כי אם הי' הגורל של שם עולה בשמאל ח"ו הוא סימן רע ח"ו, וכמארז"ל שבמ' שנים האחרוניםקז הי' עולה גורל של שם בשמאל כו' ואמרו מקדש מקדש יודעים אנו בך שסופך ליחרב, משא"כ בכל השנים הי' גורל של שם עולה בימיןקח, ועכ"ז לא הי' רשאי הכה"ג ליטול בבחירתו הגורל של שם בימין, או איזה תחבולה בכדי שיעלה הגורל של שם בימין רק אדרבה טרף בקלפיקט והעלה ב' גורלות כו', נמצא שהי' מבטל רצונו לגמרי ומעורר בנפשו רצה"פ שיהי' שוה אצלו חיות של כללות נש"י והיפוכו ח"ו בהשוואה ע"ד אם כה יאמר לא חפצתיקי כו', והוא הי' שלוחן של כל ישראל כמאמר קהל עדתנו עליך יסמוכוקיא, נמצא שכשם שע"י הגורל הי' מוצא בנפשו רצה"פ ע"ד מס"נ ממש, כן הי' מעורר אצל כל ישראל המצפים לסליחה ג"כ רצה"פ ומס"נ כזה, ולכן עי"ז מעוררים למעלה ג"כ בחי' רצה"פ רעדכ"ר ששם אין מעשה התחתונים תופס מקום כלל, וכחשיכה כאורהקיב ממש, ולכן מצותן שיהיו שוין כו' לרמז על בחי' זאת שלהוי' שהוא ע"ס דקדושה ולעזאזל שהוא עשר כתרין דמסאבותא שוין ממש.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור