אגרת ו'תרכו

ב"ה, ה' טבת תשי"ט

ברוקלין.

ברכה ושלום!

במענה למכתבה מנר החמישי.

הנה פשוט שתוכן מכתבי שעונה היא עליו במכתבה הנ"ל, לא הי' ח"ו הכוונה לצער את מי שהוא, כי אם להבהיר הענין כפי שהנני רואה אותו באותן הנקודות שנוגע להנהגה בהווה ובעתיד.

כן פשוט שלא היתה כוונתי להורות למי שהוא שצריך הוא לחיות בצמצום, כי גם זה אינו כלל מתפקידי, ובפרט ע"פ מאמר חז"ל הידוע שלא הי' העולם ראוי להשתמש בזהב כ"א בזכות זה שמוכרח הזהב לבנין בית המקדש, ועד"ז הוא גם בהנוגע לכל בית בישראל שעליהם נאמר, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוך כאו"א מישראל, שכל מציאות הרחבה שישנה בעולם ה"ז בזכות זה שראוי' היא בכל בית בישראל, אף שכמובן צ"ל זה מבלי רדיפה אחר גשמית והרחבה גשמית אבל עצם הענין צ"ל כן, וע"ד דברי הרמב"ם סוף הלכות תשובה וסוף הלכות מלכים בהנהגה דימות המשיח בהנוגע לגשמיות.

מה שכן היתה כוונתי הוא לעורר על ההתעסקות במוסד חב"ד אשר במחנם הט', שדעתי מוחלטה בזה, שזהו הצנור גם לפרנסה בגשמית לאנ"ש אשר שם ולאידך גיסא על הכרח מיעוט הדאגה בהנוגע לפרנסה, אף שכמובן צריכה להיות ההשתדלות בזה, אלא שלא באופן של דאגה, כ"א אדרבה מתוך חוזק הבטחון בהשי"ת הזן את העולם כולו בטובו בחן ובחסד וברחמים, שאז העשי' פעילה יותר ומצליחה יותר, ולא עוד אלא שגם מוסיפה בבריאות הגוף ותגובתו על המצב מסביב לו וההשתדלות בעניני פרנסה בפרט, משא"כ הדאגה לפרנסה ובאופן וכו'.

ויהי רצון שעכ"פ מכאן ולהבא יהי' כאופן דהוראת ימי חנוכה דאזלינן מנייהו דמוסיף והולך באור, הנה כן יהי' גם בענינים הכללים ובענינים הפרטים ויבשרו טוב בטוב הנראה והנגלה.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

Kehot Publication Society · commercial