אגרת ו'תרצז

ב"ה, כ"ד שבט, תשי"ט

ברוקלין.

שלום וברכה!

נודעתי זה מזמן, שבני הספרדים, אין מדקדקים כ"כ במספר שנותיהם, ובמילא שנת מלאת שלש עשרה שנה, אינה ברורה כ"כ, ואין ממהרים בהנחת תפילין, ולא עוד, שאצל איזה מהם, מנהג ביש, שדוחים התחלת הנחת תפילין לאחרי שיהי' ביכולת לערוך סעודה וזבח משפחה וכו' וכו', ואף שקרוב לודאי שמזמן הגיע לעול מצות.

וכיון ששמועה זו נתקבלה מכמה מקומות, כנראה שנכונה היא, ומובן שעליהם לעשות כל האפשרי בזה ובמרץ הדרוש, לבטל מנהג ביש זה. ובפרט ע"פ המבואר בתורת החסידות דא"ח, איך שהנחת תפילין, זהו המשכת מוחין חדשים, שמזה מובן איך שזה פועל על כל עניני תורה ומצות, שהם הם חיי איש ישראל האמיתי.

ומובן האמור גם ע"פ דרך המוסר, ע"פ כוונת התפילין גם בפשטות, לשעבד הלב והמוח, שהם המושלים באדם ובכל עניניו במחדו"מ, וק"ל.

ובטח כמה אופנים לתקן האמור, ומהם שיערוך המוסד סעודה משותפת לכמה נערים בבת אחת, כל אלו שבודאי הגיעו לגיל מצות, ואלו שבספק אבל נוטה יותר לחיוב, וק"ל. ובאם יתנו איזה מתנות, כמובן לפי יכולת ואפשרית הקופה, בטח שלא יהי' קישוים בהאמור.

ואפשר שכדאי לעורר את צעירי אגו"ח, אשר בביקורם במושבות וכו' יעוררו אחב"י הספרדים על האמור.

בודאי יתבוננו על האמור בשימת לב כראוי, ויודיעו מהתוצאות בזה.

בברכה לבשו"ט בכל האמור,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

Kehot Publication Society · commercial